איומי מעצר נגד צעירים ישראלים ששירתו בצה"ל הם רק חלק מהשלכות תדמיתה המוכפשת של ישראל ברחבי העולם. הנזקים בזירה העסקית הרבה יותר כבדים ומשפיעים מאוד על הכלכלה.
הצרכן הישראלי לא תמיד מודע בביקוריו בסופרמרקט לסיבות המגוונות שבעטיין הוא משלם מחיר גבוה כל כך בקופה. מעבר לסיבות הרגילות והמוכרות, עליות המחירים נבעו גם מסגירת חלון היבוא הטורקי, מההאטה העסקית כתוצאה מדחיית מוצרים ישראליים, מאיומי אמברגו ומסגירת נתיב השיט מים סוף. כל אלה הם חלק מהסיבות שהובילו את הכלכלה הישראלית והחברות הפועלות בה לנווט במים עסקיים סוערים ובלתי מוכרים.
עיקר החברות שנקלעו לעין הסערה הן יצואניות. חברות שבעבר נשאו בגאון את צבעי הכחול־לבן וסימלו יוזמה, יצירתיות וחלוציות, נאלצו בשנה האחרונה להתמודד עם הכתמת הסמל והפיכתו בחלק ממדינות פעילותן למוקצה ומנודה.
כלכלת המדינה, יש לציין, נסמכת על זרוע היצוא שלה, שתרמה כ־31% מהתמ"ג הישראלי בשנת 2023. התמ"ג, על פי נתוני הבנק העולמי, עמד באותה שנה על כ־509.9 מיליארד דולר, ויצוא הסחורות והשירותים - בנטרול יצוא יהלומים ומוצרי ושירותי ביטחון - הסתכם אז בכ־156.6 מיליארד דולר. כך על פי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.
בהיעדר מדיניות חוץ המפנה משאבים למאבק על התדמית הישראלית לטובת שימור והרחבת התשתית העסקית והכלכלית, הפכו החברות הישראליות הפועלות בחו"ל בעצמן למעין שגרירות הכלכלה והעסקים של ישראל, וייצגו בפועל את כולנו. "מעריב עסקים" יצא לבחון את שדה הקרב העסקי עימו מתמודדות החברות הישראליות בחו"ל, וכיצד הושפעה פעילותן מאז מלחמת חרבות ברזל כתוצאה מזהותן הישראלית.
אחת החברות הישראליות הגדולות והפעילות בעולם היא חברת המינרלים ICL (לשעבר "כיל"), הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק בשווי של כ־7.4 מיליארד דולר נכון לסוף יום המסחר בוול סטריט ברביעי האחרון.
מטה החברה מחולק בין תל אביב ובאר שבע וחולש על 43 אתרי ייצור שהחברה מנהלת ב־13 מדינות שונות ברחבי העולם. ICL מעסיקה כ־12 אלף עובדים בנקודות שונות בעולם ו־95% מפעילותה מיועדת ליצוא, עם מכירות בכ־30 מדינות, בהן ארה"ב, ברזיל, סין, הודו, מדינות אירופה ועוד. 5% מהפעילות מכוונת לשוק הישראלי. פעילותה העצימה של החברה הפכה אותה ליעד הראשון שלנו לבחינת השפעת רוחות המלחמה על ניווט החברות הישראליות בזירה הבינלאומית.
יניב קבלק (50) הוא נשיא חטיבת מוצרים תעשייתיים ב־ICL. תפסנו אותו לשיחה על המשמעות של להיות מעין 'שגריר' ישראלי בתקופה זו מול לקוחות ועמיתים בחו"ל, על ההתמודדות עם שגרת פעילות בצל מלחמה וכיצד ניתן לנצל את מומנטום 'היד העליונה' שבו נמצאת כיום ישראל כדי לקדם את תדמית העסקים הפועלים בה.
חברות הספנות הודיעו על שינוי מסלול בשל הטרור החות'י, עובדים גויסו למילואים, וקריאות בינלאומיות לחרם על ישראל ומוצרים המגיעים ממנה החל לשטוף את הזירה הבינלאומית. נפגעתם?
"מצד אחד, מערך התפעול נאלץ למתוח את יכולותיו כתוצאה ממחסור בשיעור מסוים של עובדים שנקראו לשירות מילואים, בעיקר בחודשים הראשונים של המלחמה. במקביל, היינו עדים לתמיכה מדהימה, גיבוי ושיתוף פעולה מעורר הערכה של העובדים שנשארו, במטרה להבטיח המשך פעילות עסקית שוטפת ככל האפשר. בגלל איומי החות'ים בים האדום אכן נאלצנו לבצע התאמות במשלוחים הימיים ולעקוף את האזור הבעייתי בדרך עקיפה, שגררה התאמות קלות שנדרשנו לבצע בתכנון הייצור לאור התארכות המסלולים של חלק מקווי השילוח".
"אך עדיין, בסיכומו של דבר, פעלנו בצורה מהירה, וההתאמות שביצענו במערך התפעול של החברה, לצד עבודת תקשור ותמיכה משמעותית שקיימנו מול הלקוחות, כמעט לא פגעו במכירות. יתרה מכך, ההצלחה שלנו לספק גם בזמנים קשים, הביאה להידוק הקשר עם הלקוחות וחיזקה את ICL תדמיתית כספק אמין ויציב".
היו לקוחות שהודיעו כי לא יעבדו איתכם יותר עקב היותכם חברה ישראלית? חוויתם גילויי אנטישמיות כלשהם מאז המלחמה בביקורים בחו"ל?
"הקשר עם הלקוחות היה חזק מאוד במיוחד בתקופת המלחמה, ולא נתקלנו בלקוחות שהחרימו אותנו בגלל היותנו חברה ישראלית. אנחנו מוכרים כחברה גלובלית מובילה וכספק מועדף במרבית השווקים שבהם אנו פועלים".
"חברות הספנות שינו לעיתים מסלולים ומקומות עגינה של אוניות, ולתקופה מסוימת היו כאלה שדילגו על חיפה בגלל המלחמה בצפון, אז הסטנו יותר משלוחים לנמל אשדוד באופן שלא פגע בתפקוד השוטף - אך לאורך כל התקופה לא קיבלנו תגובות שליליות, וחשוב לומר שמקרב כ־12 אלף העובדים בשלל אתרי החברה קיבלנו רק חיבוק חזק ותמיכה בלתי פוסקת. באופן טבעי, היו שאלות ורצו לקבל מידע נוסף מעבר למה ששומעים במדיה".
"באשר לעמיתים ולקוחות מחו"ל, אפשר לומר שהופגנה סולידריות בקרב רבים מהקולגות שלנו בכל רחבי העולם, כולל באסיה, אירופה וארה"ב, וכן מלקוחות שעימם נפגשנו".
אתם פועלים גם בשווקים בעולם הערבי, כיצד היו התגובות שם?
"היצוא שלנו לעולם הערבי אינו גדול באופן יחסי, ובכל מקרה לא ראינו השפעה מהותית. במעט המדינות הערביות שיש לנו קשר עסקי עימן, אנחנו עובדים עם מפיצים מקומיים מובילים וחזקים והם תפקדו מצוין, כך שלא חווינו פגיעה עסקית מיוחדת".
להרגשתך ומהנגיעות של החברה עם הגורמים העסקיים השונים בחו"ל, המותג "ישראל" נפגע כתוצאה מהמלחמה?
"בראייה כוללת, אני מאמין שיש השלכות לכאן ולכאן. מצד אחד, יכולותיה הגבוהות של ישראל הוכחו במלחמה, בעיקר מבחינה צבאית וטכנולוגית, ובמיוחד ניתן היה לראות שנפתח פער משמעותי בתפיסת יכולותיה של ישראל ביחס למדינות אחרות. מנגד, הדאגה בעולם לגבי המצב הביטחוני בישראל עלתה באופן כללי, היו לקוחות שחששו להגיע לארץ וביקשו להיפגש מחוץ לישראל ולתקופה מסוימת משקיעים זרים הפחיתו השקעות בחברות ישראליות בשל חוסר הוודאות ששרר".
"בחודשים האחרונים אנו עדים להיפוך מגמה, המשקיעים הזרים חוזרים להשקיע בישראל, ואני מקווה שנצליח לייצר שגרה שתחזק את המשק ואת המותג 'ישראל' שהוכח כחזק גם בימי משבר".
"בכל הקשור ל־ICL, חשוב לי להדגיש שלאורך כל תקופת המלחמה הצלחנו להחזיק מעמד מבחינה עסקית, תוך תמיכה בכל עובדינו המגויסים ומשפחותיהם בעורף, לצד העובדים שגיבו ונתנו מעצמם והלקוחות שהמשיכו לקבל את השירות באופן דומה לימים של שגרה".
אתה מרגיש יותר אחריות בפעילותך בחו"ל כישראלי?
"אני חושב שאין אחד שלא הרגיש מעין 'שגריר' של ישראל בתקופה הזו. גם אם ההתנהלות הייתה שגרתית באופן כללי, הרגשתי צורך לתת את נקודת המבט הישראלית ולענות ברגישות יתר לשאלות שעלו, במיוחד מצד לקוחות באירופה".
"בנוסף, המושג 'ישראלי' מסמל עבורי יוזמה ואופטימיות. אופי החיים המהיר והלחוץ שאנחנו חיים בו, כמעט מחייב אותנו לסגל את התכונות הללו. אלה גם הדברים ששידרנו החוצה. לא נופלים, ובמקביל מסתכלים כל הזמן קדימה".
מה לדעתך על הממשלה לעשות כדי לחזק המותג "ישראל" בשווקי העולם ואת תדמית המדינה בזירה העסקית הבינלאומית?
"המותג 'ישראל' נוגע בסופו של דבר בכולנו, ושייך לכולנו. הממשלה אומנם אחראית על חיזוק המותג והתדמית הישראליים, אך במקביל על כולנו לפעול כדי לא לפספס את היכולות העצומות של כלל בעלי העניין במדינה. אם המגזר העסקי, הטכנולוגי, החברה האזרחית, האקדמה והעולם היהודי כולו ישלבו ידיים, ובתיאום עם הממשלה, נוכל להביא לחיזוק משמעותי של תדמיתה של ישראל בעולם".
"אין ספק שאנחנו במומנטום ושצריך לדעת לנצל את הספוט שנוצר לאחרונה על היכולות הישראליות שהוכחו, לצד הפרכת חלק מהנרטיב השלילי שהופץ, כדי לפעול לחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה הגלובליים עם מדינות אחרות".
