אם מישהו היה זקוק לתזכורת למה שצפוי אם נסיים את המלחמה ללא מיטוט שלטון חמאס, באו התמונות מכיכר הסראייה בעזה והמחישו היטב את התרחיש הזה. מאות מחבלים חמושים במדים דהרו על כלי רכב חדשים, מוקפים באספסוף של אלפי אנשים השואגים “חרב אל חרב, כולנו מוחמד דף”.
במאמר שאותו פרסמתי במדור זה ב-27.05.24 קראתי להקמת קואליציה של מדינות באזור שיש להן אינטרסים מקבילים לשלנו (מצרים, ירדן, האמירויות וסעודיה), בהובלת ארצות הברית.
קואליציה כזו מתאימה להחליף את שלטון חמאס בעזה ביום שאחרי המלחמה ולשלוט במקום במשך כעשור (התקופה שתידרש לשיקום). לא הייתי היחיד שהציע פתרון כזה או דומה לו. לדאבון הלב, השנה החולפת הוכיחה שפתרון זה אינו ריאלי. הצביעות והפחדנות המאפיינות את גורמי השלטון במדינות אלו לא יאפשרו זאת.
נותרנו עם שלושה פתרונות אפשריים – כולם גרועים. הראשון, שיגיע כברירת מחדל אם נסיים את המלחמה ללא מיטוט שלטון חמאס, מבטיח חזרה מהירה למצב שבו היינו טרום המלחמה. תחת מסווה של שיקום עשרות אלפי המבנים שנחרבו, יועברו לעזה כמויות אדירות של מלט וברזל, וחלק גדול מהן ישמש לבניית מנהרות, מפעלי נשק תת-קרקעיים וכיו”ב.
השני, ממשל צבאי ישראלי, פתרון שאותו כבר ניסינו לאורך שנים בעזה וביו”ש. זה יהיה אסון לכלכלתנו, שתיאלץ לממן את האזרחים שם, אסון למדיניות החוץ שלנו, שתיתקל בהתנגדות בינלאומית גורפת למהלך, ומעל לכל, אסון למערכת הערכים שלנו, הסולדת משליטה חסרת תוחלת בעם אחר.
השלישי, הטלת האחריות על הרשות הפלסטינית – ישות שלטונית מושחתת, שאיננה זוכה לתמיכה ציבורית נרחבת בשטחים שבהן היא פועלת ונשענת בעיקר על כידוני “מנגנוני הביטחון” שלה. זו ישות המשלמת מדי חודש מיליונים למשפחות השאהידים, המסיתה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי ובאו”ם ומעודדת מערכת חינוך שמנציחה את השנאה ליהודים בכלל ולישראלים בפרט.
רוב מנהיגי הקואליציה והאופוזיציה אמרו שהסכם הפסקת האש רע, ובכל זאת הם תומכים בו מפני שהוא הרע במיעוטו. זה המצב גם ביחס לשלטון בעזה ביום שאחרי: הרשות הפלסטינית, על כל מגרעותיה, היא פתרון מוצלח מכל האפשרויות הגרועות האחרות.
שילוב של כמה גורמים יאפשר לשפר את הפתרון הזה. גילו ומצב בריאותו של אבו מאזן יחייבו את החלפתו בקרוב. הדינמיקה בעזה יוצרת אפשרות למנופי לחץ שיביאו שינויים מסוימים (כהפסקת התשלומים למשפחות השאהידים). וכמובן, כניסתו של טראמפ לבית הלבן. הוא היה זה שקיצץ בתמיכת ארצות הברית ברשות הפלסטינית ובאונר”א.
הוא וצוותו חזרו ואמרו מאז בחירתו שהוא לא יאפשר לחמאס להמשיך לשלוט ברצועה. אם נשכיל לפעול בשילוב ידיים עם הממשל הנכנס, יש מקום לתקווה שנראה גרסה חדשה של רשות פלסטינית, שתיקח אחריות על עזה, תקיים תיאום ביטחוני עם ישראל ותימנע מהסתה נגדנו בבמות הבינלאומיות.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון
