כל מי שנדרש להוכחה נוספת לכך שהממשלה המקרטעת הזו אינה ראויה, אינה מסוגלת ובעיקר חייבת לסיים את ימיה, קיבל זאת באופן ברור ונחרץ בימים שבהם התנהל המשא ומתן על עסקת החטופים שהוליד את הפסקת האש ברצועת עזה.
המשא ומתן חשף את הממשלה במערומיה המכוערים והראה שלמעשה אין מדובר כאן בממשלה, כפי שכל אזרח במדינת חוק מתוקנת מצפה לה, אלא בקואופרטיב של אינטרסנטים שהתאגדו להגשים אינטרסים סקטוריאליים, אישיים ומנותקים מהמציאות.
לא אחת כבר נאמר בצדק שמדובר בממשלה הגרועה והמסוכנת ביותר שהייתה כאן מאז ומעולם. ועדיין, שום דבר ממשי לא נעשה כאן כדי לעצור את הסכנה הממשית שהממשלה מייצרת למדינה ולעם.
בימים אלה, כשהתקווה הגדולה היא שעסקת החטופים תסתיים במלואה, שחטופינו החיים ישובו בשלום לבתיהם והמתים יובאו לקבורה, הציבור השפוי והפרגמטי חייב להתאחד לפתיחת עידן חדש, להתלכד סביב היעדים החשובים ביותר לקיומנו, תוך הקפדה על הכתוב במגילת העצמאות.
לשם כך אין צורך להמתין לוועדת החקירה הממלכתית, למסקנות מבקר המדינה, או לדוחות החקירה של צה”ל. צריך, ללא כחל ושרק, לקחת את הממשלה הזו, לצרף אליה את צמרת צה”ל, כולל כל מי שהיה ממונה באמ”ן ובאגף המבצעים על תפקוד צה”ל ב־7 באוקטובר, ולשלוח את כו־לם הביתה. בהזדמנות זו יש להודיע על מועד לבחירות תוך שלושה חודשים, ובכך להתחיל כאן פרק לאומי חדש.
לא מעטים ירימו גבה לנוכח הרעיון ה”הזוי” הזה, בעיקר אלה שמשוכנעים שאין לנתניהו תחליף. ברור שמדובר במהלך לא פשוט, כפי שהוא מוצג כאן, ומובן שלא ניתן כך, בהינף יד, לקפל את הממשלה, כפי שראוי לה. אבל עם שכלוא במציאות מרה, שממשלתו מעבירה בזמן מלחמה ובתקופה של מצוקה כלכלית את “חוק הרבנים” שתכליתו ג’ובים למקורבים, מתעלמת מיוקר המחיה ולא מספקת ביטחון אישי ולאומי – לעם כזה אין מנוס מלהשתמש בכלי הדמוקרטי, החוקי, הטוב ביותר שמצוי בידי הציבור.
עליו לצאת בהמוניו לרחובות, ולהשבית את המשק תוך גיוס החברות הגדולות וההסתדרות למאבק, עד שלממשלה לא תהיה ברירה אלא להתייצב למערכת בחירות.
מהלך כזה ישבש את החיים במדינה, עלול לפגוע בלא מעטים, אבל אין אפשרות אחרת. אף שברור היום, על פי מרבית הסקרים, שרוב העם מתנגד לממשלה הזו ולהתנהלותה, היא ממשיכה לעשות הכל כדי להרחיק מעליה את הבחירות. אבל על האחריות לאסון 7 באוקטובר אין מחילה ואין כפרה. האשמים חייבים לרדת מהבמה, ומיד.
