אין ספק שלשחרור של מחבלים בעסקת החטופים יש ותהיה השפעה מוראלית משמעותית, שתעלה את קרנו של חמאס בקרב הציבור הפלסטיני. ואולם הוויכוח על ערכיות עסקת החטופים כולל טיעון מרכזי והוא כי שחרור של ארכי-מחבלים עם דם על הידיים יוביל לחיזוק כוחו הצבאי של החמאס ולרצח עתידי של ישראלים רבים.

טיעון זה נשמע הגיוני, מאחר ושחרור של אלפי מחבלים עלול לספק לחמאס מספר רב של טרוריסטים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולת פעילות מוכחת. לכאורה, אנו מספקים לחמאס עשרות "יחיא סינוואר" שהנזק מכל אחד מהם יהיה בעתיד עשרות הרוגים ישראלים. אולם בחינה מעמיקה מגלה שלטיעון זה אין ביסוס.

תהלוכת מחבלים בכפר עקב (צילום: רשתות ערביות)
תהלוכת מחבלים בכפר עקב (צילום: רשתות ערביות)

אין לחמאס מחסור בכוח אדם – ולראיה הוא החליף בקלות את 10,000-20,000 הלוחמים והמפקדים שישראל הרגה לו ברצועת עזה, ויש לרשותו מאגר כמעט בלתי נדלה של מחבלים פוטנציאלים ברצועה ובגדה. לא קשה לאמן אנשים במיומנויות לחימה או חבלה בסיסיות.

מחבלים מיומנים יותר, או בעלי יכולת מנהיגות, גם הם משאב שעם הזמן אפשר להשלימו ללא קושי רב, בפרט היום לאחר ניסיון הלחימה של חמאס במשך יותר משנה כנגד ישראל.

אין אנשים שאין להם תחליף, ואין איינשטיינים של ביצוע מעשי טרור שרק הם יכולים להנהיג את החמאס או ליצור תכנית התקפה גאונית. גם לא הייתה תכנית גאונית בשבעה באוקטובר, אלא בעיקר הפתעה מצד החמאס, המלווה כנראה ברשלנות וחוסר תפקוד בצד הישראלי.

אם לא סינוואר, מחבל אחר היה מנהיג את החמאס. אם לא מציבים אידיאולוגיה חלופית לזו של החמאס, אחרי כל חיסול של בכיר בארגון ימצא לו מחליף תוך תקופה לא ארוכה, אשר בד"כ יהיה מוכשר וקיצוני יותר מקודמו. כלומר "המשרות הבכירות" בחמאס יאוישו תמיד, ומספרם מוגבל ע"י פרמטרים שבמקרה של חמאס אינם כוללים זמינות כוח אדם או איכותו.

שחרור מחבלים (צילום: עבד רחים כתיב)
שחרור מחבלים (צילום: עבד רחים כתיב)

גודלו ועוצמתו הצבאית של ארגון פופולארי כמו חמאס תהיה תלויה בעיקר במשאביו הכספיים, קשריו עם מדינות או ארגונים המסייעים לו בנשק או בתמיכה מדינית, והמשאבים שיוקדשו לרסן אותו או להילחם בו – צבאיים ומדיניים. 

לפיכך יש לבחון אם יש יתרון עבור החמאס בגיוס משוחררי עסקה מבוגרים וללא ניסיון עכשווי של לחימה מול ישראל כפעיליו או כמובילי דרכו, כאשר לרשותו עומדת החלופה של קידומם של צעירים נמרצים ומנוסים ששרדו שנת לחימה כנגד ישראל, מוכרים בשטח, ושתמיד יכולים להיוועץ בגמלאי חמאס.

הניסיון של משוחררי העסקה יהיה בד"כ ארכאי, ו"ותיקי חמאס" כנראה יהיו שבויים בקונספציות שעבר זמנן. וכאנלוגיה, אחת הגישות בהדברת זבובים היא גידול ושחרור של המוני זבובים זכרים מעוקרים, אשר מזדווגים עם נקבות ומונעים מזבובים פוריים לעשות זאת.

תהליך כזה או דומה לו יכול לקרות אם כל משוחררי העסקה יחליפו את מפקדי החמאס הנוכחיים או יתחרו בהם על ה"משרות" הקיימות. בהתאם לנימוקים לעיל, שילובם של משוחררי העסקה בארגון חמאס כנראה לא ישפר משמעותית את יכולותיו המבצעיות, ואולי אף להיפך.

בנוסף, מחבלים שישוחררו מוכרים לשב"כ ולצה"ל, כולל מקום מגוריהם וקשריהם. עדיף להילחם בהם ולא בחדשים שאינם ידועים לגורמי הביטחון. 

כמובן שאין להקל ראש בנזקים אחרים של שחרור מרצחים בעסקת חטופים, אולם יש לשקול נזקים אלו כנגד היתרונות הערכיים והצבאיים בקיום העסקה. הערבות ההדדית הינה ערך בעל משמעות צבאית, ומימושה משפיע על ההון האנושי הנושא בנטל הצבא והכלכלה במדינה.

בנוסף, יש לזכור שהנזק הכבד כבר נגרם ב 7.10. מזעור הנזקים בהם אנו עוסקים מאז כולל שיקום יכולת ההרתעה (שכבר הושג בחלקו), החזרת החטופים, ושיקום אחדות העם והמדינה, אשר מופקרים גם הם בימים אלו.  

פרופ' שמגר בן-אליהו, אוניברסיטת ת"א