הוועדה לבחירת שופטים בחרה השבוע בשופט בית המשפט העליון הוותיק ביותר, יצחק עמית, לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ועשתה כן באותה דרך שבה מונו כל נשיאי בית המשפט העליון מאז קום המדינה, לפי שיטת הסניוריטי. בניגוד לדרך שבה נבחר הנשיא עמית, שר המשפטים יריב לוין נהג באופן חסר תקדים, שאין לו אח ורע מאז קום המדינה.
השר לוין, שלא הצליח בשדה הפוליטי לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכשל גם בכל ניסיונותיו המשפטיים לסכל את בחירתו של השופט עמית, החליט שהוא חוזר לימי גן הילדים והכריז שהוא אינו מכיר בבחירתו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, והוא מחרים אותו.
השר לוין, שלא היה לו רוב בוועדה לבחירת שופטים, החליט להפוך את היוצרות, כך שהמיעוט (הוא, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר) יכפה את דעתו על רוב חברי הוועדה (שלושת שופטי בית המשפט העליון, שני נציגי לשכת עורכי הדין וח"כ קארין אלהרר).
השר לוין לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים במשך חודשים ארוכים ושיתק את פעילותה. הוא ניסה להציג את השופטים כמתנגדים לכל פשרה, אבל בפועל הוא הציג פשרה בנוסח ״בואו נתפשר כמו שאני רוצה״.
במשך שנתיים הוא מתבצר עם שני מועמדים - ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון – ולא מוכן לאף מועמד אחר, ובמקביל - סירב לכנס את הוועדה. במקום לנהוג באחריות ולהביא לבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, הוא סרבל ועיכב את התהליך וביקש לקיים דיונים עקרוניים, למשל לגבי הצעה להכנסת מצלמות שישדרו את דיוני הוועדה לציבור, או דיון בשאלת שיטת הסניוריטי ביחד עם מומחים מטעמו.
המכשול הוסר
בשבועות האחרונים קיבל השר לוין רוח גבית משלל פרסומים בעניינו של השופט עמית, שקיבלו כותרות מרעישות בתזמון שאינו מפתיע. היה נדמה שיש יד נעלמה מכוונת מאחורי שלל הפרסומים, שכולם יצאו לאור בתזמון מדויק טרם המועד האחרון שנקבע על ידי בג"ץ לקיומה של ההצבעה.
כשיש טענות שונות, בוודאי כנגד שופט, יש לבדוק את הטענות ולבררן. אך האם יש בטענות שעלו כדי לעכב את בחירתו של השופט עמית? לא ולא! אף אחת מהטענות לא מעלה חשד ממשי לפלילים, והראיה לכך היא שחקירת משטרה לא נפתחה.
ייתכן שיהיה מקום לבירור משמעתי או לבירור של נציב התלונות על שופטים, כאשר יואיל השר למנות אחד כזה. עם זאת, קשה לראות בשלב זה חשד למעשים פליליים שיש בהם כדי לסכל את הבחירה של השופט עמית לנשיא בית המשפט.
את האמת יש לומר. השר לוין לא רצה בשופט עמית כנשיא בית המשפט מאז תחילת כהונתו, והוא פעל בכל דרך לסכל את המינוי. נוכח זאת, קשה לקבל כעת את כנות כוונותיו של השר לוין בדרישתו לברר את הטענות שעלו כנגד השופט עמית.
כפי שכתבתי לא אחת בטור זה, הייתה הזדמנות למצוא פשרות. כעת הוסר המכשול בנושא מינוי השופט עמית לנשיא בית המשפט לפי שיטת הסניוריטי. אני בטוח שחברי הוועדה יכולים להגיע בקלות יחסית להסכמות ביחס לזהות השופטים החדשים שיש למנות לבית המשפט העליון.
טוב יעשה השר לוין אם יפסיק את הברוגז הילדותי, יקבל את תוצאות ההצבעה, ויפעל למען מינוי התקנים החסרים בבית המשפט. מעניין לציין כי לצד הדרמה הגדולה שיצר השר לוין בעניינו של השופט עמית, נבחרו באותו הדיון ממש עשרות שופטים לערכאות שונות בהסכמה מלאה של השר לוין ונציגי הקואליציה בוועדה.
מובן הוא שלגיטימיות הבחירה בשופטים שמונו על ידי הנוכחים בוועדה, היא בדיוק אותה לגיטימיות שיש במינוי של הנשיא עמית. נאחל מכאן הצלחה לנשיא החדש של בית המשפט השופט יצחק עמית בניווט הרשות השופטת במים הסוערים. כפי שנהוג לומר – הצלחתו היא הצלחתנו.
tguvot@maariv.co.il
