מה שעושה בנימין נתניהו מול הרכב השופטים במשפטו, זה הדבר שנתניהו עושה הכי טוב בעולם: מלחמת התשה. כך הוא התיש את קלינטון הבעל, את קלינטון הרעיה, את אובמה, את ביידן, את כל מי שבא איתו בדברים אי פעם, את כל מי שחתם איתו על הסכם, את כל מי שניסה לעשות איתו עסקים. נתניהו לא טוב במלחמות בזק, אבל הכי טוב במלחמות התשה. אי אפשר לנצח אותו בתחום הזה. עובדה.
אתמול הוא גרר לבית המשפט את ראש אמ״ן, ואת נציג המלמ״ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, הגוף האמון על שמירת הסוד), כדי שידברו אל ליבם של השופטים, שישתכנעו שהוא עסוק מכדי להתפנות אליהם ואל השטויות שלהם.
אגב, למיטב ידיעתי היה נסיון לגרור לבית המשפט נציג של השב״כ, אבל בשירות הביטחון לא הביעו עניין. אז הלכו על מלמ״ב. לך תסביר לו עכשיו שהוא עצמו הסביר שאין בעיה לנהל מדינה ומשפט. ״מה שאני עושה בשעה, יאיר לפיד לא עושה בחיים שלמים״, התרברב הרברבן. בפעם הקודמת שביקש לבטל דיון התברר שיצא לטיול בחרמון. ומה הפעם?
הפעם זה אפילו מגוחך יותר. אתמול בשעה 17:10 אחר הצהריים, יצא המרצע מן השק ,כשיו״ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין זימן את חברי ועדת המשנה למודיעין לפגישה שתתקיים היום בין השעות 11:00 לפנה״צ ל-13:00 אחה״צ, בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
צריך להבין, הישיבות הללו, חשאיות באמת, לא מתכנסות מהיום למחר. כמעט ואין לזה תקדים. ראש הממשלה מופיע בפני הגוף הזה לעיתים נדירות. אם אדלשטיין מזמן את הישיבה הדחופה הזו מעכשיו לעכשיו, והישיבה נופלת בדיוק על מועד עדותו של נתניהו, זה בטח צירוף מקרים. פתאום דחוף לו להופיע בפני הוועדה. זה עדיף מאשר להופיע בפני הרכב השופטים.
אנחנו חיים בעידן מותה של הבושה. דברים שהיו נעשים פעם בחדרי חדרים ובלחישה, נעשים היום בפרהסיה, בצעקה, מהמקפצה. כך נאומו של דודי אמסלם אתמול נגד ישראל כץ, ולהיפך. כך ההתנהגות של נתניהו בכל הקשור לסחבת האינסופית שהוא ופרקליטיו נוקטים מהרגע הראשון.
בשנת 2008, כשהיה ראש האופוזיציה ואולמרט ראש הממשלה, עלה נתניהו על דוכן הנואמים בכנסת וציטט דברים שאמר אז שר הביטחון בממשלת אולמרט, אהוד ברק: ״'לאור המצב שנוצר וכובד האתגרים בפני המדינה, החמאס, החיזבאללה, סוריה, איראן, החיילים השבויים, אינני חושב שראש הממשלה יכול לנהל במקביל את הממשלה וגם לטפל בנושא האישי שלו'. כך אמר אהוד ברק, אז אמר״, אמר נתניהו.
להזכירכם, אולמרט היה אז תחת חקירות משטרה. נתניהו אמר לו בהזדמנות אחרת שראש ממשלה בחקירות לא יכול לקבל החלטות גורליות לעתיד העם והמדינה. אז אמר.
אם נתניהו היה באמת רוצה לסיים את סאגת המשפט, הוא יכול היה לבקש זירוז. לקצר הליכים. להאיץ את עדותו. לוותר על כל תרגילי ההשהיה, בהם הוא ופרקליטיו נקטו עד עכשיו. אבל הוא לא רוצה לסיים את זה. הוא רוצה להמשיך להתיש את המערכת, עד שתתייאש.
ובנימה אישית: הוא יצא אתמול מגדרו לשכנע את בית המשפט כמה הוא עסוק, כמה התקופה קריטית, כמה העניינים חשובים ובוערים. אז מה בער לו להגיש תביעת דיבה, שהיא תביעת השתקה קלאסית, נגד שלושה עתונאים? אחד מהם הוא הח״מ. הנושא: פרסומים בנושא בריאותו של נתניהו.
אורי משגב וגונן בן יצחק פרסמו כל מיני עניינים שאכן קשורים לבריאותו. ראש ממשלה סביר לא היה מגיש תביעת דיבה על נושא כזה. להיפך: היה מורה לרופאיו לפרסם דו״ח בריאות אמיתי, כנדרש במדינה דמוקרטית. הנתבע השלישי, אנוכי, כלל לא פירסם פרסום כלשהו הנוגע לבריאותו של נתניהו. ולמרות זאת, התביעה הוגשה. בית המשפט עוסק בה כבר תקופה. באפריל נקבע תאריך לדיון הוכחות ועל פי קביעת השופט הדיון יתמשך כל היום, עד סוף שמיעת ההוכחות.
נוכחותו של ראש הממשלה נדרשת (עד היום לא טרח להופיע). אז לזה, יש לו זמן. גם לסופ״ש בוושינגטון. רק למשפט אין לו זמן. הוא עסוק. אם נתניהו היה באמת רוצה לסיים את סאגת המשפט, הוא יכול היה לבקש זירוז. לקצר הליכים. להאיץ את עדותו. לוותר על כל תרגילי ההשהיה. אבל הוא לא רוצה לסיים את זה. הוא רוצה להמשיך להתיש את המערכת, עד שתתייאש
