משרד החינוך השיק תוכנית לאומית לשילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך. המשרד מתגאה במהלך, שיכשיר עשרות אלפי מורים וישלב כלים מתקדמים להוראה חכמה, ושנעשה בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה ובהן מיקרוסופט, גוגל ואפל.
היוזמה הזו היא עוד ניסיון של מערכת החינוך להציג רפורמה חינוכית כדי להתמודד עם התוצאות העלובות של הישגי תלמידים במערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות. כל שר חינוך בתורו מוביל ל”רפורמה” במבנה מערכת החינוך או בתוכניות לימוד ספציפיות, ובדרך כלל, באותה ההזדמנות, מבטל את ה”רפורמה” של קודמו. עם זאת נדמה ששילוב הבינה המלאכותית הוא מהלך ראוי ונכון, אם ייושם כנדרש. התנאי הבסיסי להצלחת המיזם הוא מניעת מצב שבו השימוש בבינה מלאכותית יחליף תפקודי חשיבה של התלמידים הנעזרים בה.
המיזם עשוי להביא לשיפורים בתחום החינוך. הוא יכול להקל על מורים בעבודתם ולעשות את הלמידה מותאמת אישית וממוקדת יותר. המיזם עשוי לתמוך בלמידה מרחוק ולשפר נגישות של הפריפריה להוראה איכותית, לגיוון ולהעמקה במקצועות לימוד. בגדול, המיזם עשוי להפחית עומס מהמורים ולשחרר אותם לקשרי תלמיד־מורה משמעותיים יותר.
אבל בכל ברכת חדשנות טמונה גם סכנה. ואלה האתגרים המרכזיים שצריך להיות מודעים להם:
התלות בטכנולוגיה: בחברה המודרנית קיימת נטייה להאדרת טכנולוגיה. לעיתים “הבריחה” לעיסוק חינוכי בטכנולוגיה נעשית במקום התמודדות עם סוגיות ערכיות ועם תכנים רגשיים וחברתיים.
פערים טכנולוגיים: לא כל תלמיד או מוסד חינוכי מסוגלים לגשת לטכנולוגיות מתקדמות של AI. קיים חשש מכך שהעיסוק המוגבר בטכנולוגיה יעמיק את הפערים החינוכיים בין תלמידים מרקע כלכלי שונה.
פגיעה במיומנויות חברתיות ורגשיות: עידוד השיחה עם הצ’אט ככלי הוראה עלול לפגוע במיומנויות חברתיות ורגשיות של תלמידים, שכן התלמידים עלולים לשוחח פחות עם מורים או עם בני גילם ובכך לפגוע בכישוריהם הבין־אישיים.
היווצרות תוכן לא אמין או מוטעה: מערכות מבוססות AI עשויות להפיק מידע או תוכן שאינם תמיד נכונים או מדויקים. הסתמכות על מערכות AI כעל מקור מרכזי לידע עלולה להוביל למידע שגוי, ולתרום בהמשך להתבססות פייק ניוז בחיינו הציבוריים.
השלכות אתיות: תלמידים עשויים לחוש שהם מנוהלים על ידי מערכת שאינה שקופה. יש חשש לקיומם של פגמים אתיים הנוגעים לפרטיות ולהגנה על נתונים אישיים של תלמידים.
המיזם של משרד החינוך לשילוב בינה מלאכותית בחינוך עשוי להיות מבורך. עם זאת, ראוי להתייחס לנושא ברגישות ולא לראות בו חלופה להוראה מעוררת השראה ומעודדת חשיבה.
הכותבת הייתה יו"ר "אמונה" – תנועת נשים דתיות ציוניות
