שלישי. פעמיים "כי טוב". הסעודה המפסקת הכבדה כבר הלכה בדרך כל מזון ועמה חטאינו שנמחלו. עכשיו יש שוב שנה לחטוא ואפשר לחזור לשגרת הריאליזם והריאליטי. אבל אל תתעלמו מהוויכוח שהתחדש בינתיים ביתר עוז: שתי מדינות, או מדינה משותפת לשני העמים? זהו ויכוח קריטי שחייב להעסיק גם אתכם. לא רק את הפלסטינים והשוודים.
אנחנו הולכים או נדחפים לעבר סטטוס (לא רק בפייסבוק) של מדינה דו-לאומית, או מדינת כל תושביה, בהגדרה - ובעצם, להנצחת המאבק האזורי בתוככי המדינה. התעוררו! בעיית עתיד המדינה והלאום קריטית יותר מיודה לוי, מע"מ אפס ואפילו מטקסי הזיכרון של הנופלים מחיפה, שלא נמצאו שרים או ח"כים שיבואו לחלוק להם כבוד. הוויכוח הזה מתנהל בתקשורת וברמת הפוליטיקאים, אך חייב להתנחל בקרב הבוחרים; בינינו. בבחירות הבאות (ככל שיקדימו, כן ייטב) נבחר לא רק את מנהיגינו, אלא גם את גורלנו ודרכנו כאומה, כמדינה וכדמוקרטיה. והבחירה היא בין שתי האופציות שלעיל. אין בחירה אחרת.
"זה נקרא כמו הכתבה של המורה לאזרחות", אומר פרשננו לענייני הבהרת העתיד. מה לעשות שזו האמת? ואנחנו, משוֹבע, מאכזבה ומייאוש מתכחשים לה? כיום איש לא מי מאמין שראש הממשלה יחליף עור וידחף למו"מ תכליתי עם מדינות ערב המתונות והפלסטינים. אבל אם נסכים שהסכם שלום הוא האופציה היחידה לעתיד המדינה, כדמוקרטיה חזקה ומאוחדת וליחסים נכונים עם סביבתה, אנו חייבים ויכולים להשמיע את קולנו ולפעול להחלפת נתניהו ושלטונו - שבעיני הם סכנה ביטחונית, מדינית, מוסרית ודמוקרטית. והכל באמצעים דמוקרטיים, כמובן.
צילום: מרק ישראל סלם
גדעון לוי מעורר הסערות כתב ב"הארץ", שהמדינה הדו-לאומית כבר כאן מ-1967. פרשננו טוען שמדינה דו-לאומית, בהגדרתה, לא יכולה להיות מדינה שבה לאום אחד שולט על חייו, אדמתו וזכויותיו של הלאום השני. תשאלו את נשיאנו ריבלין, שבא מהימין הז'בוטינסקאי ובגלוי תומך במדינה דו-לאומית, עם שוויון זכויות וחובות של אזרחיה. חלום באספמיה. תשאלו את אחרון התג-מחירניקים אם זה גם חלומו-שלו על ישראל העתידית, וברור שיענה "לאו" בלמ"ד רבתי. הוא וכל הימין גם ישללו לחלוטין את האופציה החלופית, מדינה פלסטינית לצד ישראל, אופציה שרובנו רוצה בה, אבל לא מאמין בהתגשמותה ולא מוכן לנקוף אצבע למענה. אז מה נותר?
לכן כל אחד חייב במה שקראו פעם "הכנת הלבבות". להכין, לחשוב ולהחליט. זה קריטי. הדרך לישראל העתידית רצופה כוונות רעות. פרשננו מרחיק בחיזויו: מדינת-הלכה, שתוקם בעקבות השתלטות דמוקרטית-כוחנית שלהלאוּמוּנָה (שכבר נמצאת בעיצומה) על עמדות ההנהגה במדינה (בצבא הם כבר נותנים את הטון: משא הלחימה של מח"ט גבעתי בשם אלוהי-צבאות, פעילות הרבצ"ר לשעבר למען בנט, מספר חובשי הכיפות בקצונה הלוחמת - וכנ"ל, ובכבוד, מספרם בין הנופלים).
עורו, הזהירו והפגינו, שלא נגיע בסוף להחלפת הדמוקרטיה בחוקי השריעה היהודית ולהמרת בג"ץ והכנסת בסנהדרין. כי אז תקום לנו מדינה יהודית חד-לאומית לשני העמים. סכנת הדמוגרפיה תסורס, וח'ליפות ישראל תהיה אור לגויים, כי בנורה אחת יאירו את כל העולם.