פיגוע הרצח בבית הכנסת בירושלים הוליד פולמוס בין רבנים בקשר לאבטחת בתי כנסת. אם חשבתם שביהדות פיקוח נפש דוחה את כל המצוות (חוץ משלוש) ושחיי אדם מעל הכל – מתברר שלא בדיוק כך. הפולמוס מצא את ביטויו ב"שביעי", אחד מעיתוני השבת המחולקים בבתי הכנסת, בכתבה מאת ישי פרידמן. המחלוקת בין הרבנים ניזונה במידה רבה מתפיסותיהם הדתיות והלאומיות. בעיני, תמוהות עמדותיהם של כמה מרבני הציונות הדתית, שיש בהן מין התנשאות לאומית הנראית כמכופפת את שיקול הדעת ההלכתי והאנושי.


דווקא הרב הראשי יצחק יוסף, שלרוב אני מתקשה להזדהות עם אמירותיו, פסק מיד לאחר הפיגוע את מה שנשמע כמתבקש: "על פי דין, חובה על כל בית כנסת בעיר להציב מאבטח חמוש בפתחו. בתי כנסת שנמנעים מכך עוברים עלאיסור 'לא תשים דמים בביתך'. עד שישתנה המצב, אסור להתפלל בבית כנסת שאין בו מאבטח. התורה ציוותה עלינו 'ונשמרתכם לנפשותיכם מאוד'". חד וחלק, הלכתית והגיונית כאחד. 

אלא שמאוחר יותר רוככו דבריו בהודעה שיצאה מלשכתו, לאמור: "יש להעדיף להתפלל בבתי כנסת עם שמירה". ממה נבהל כבוד הרב? אולי מסוללת הרבנים שהתייצבה מולו, ובהם בן זוגו לרבנות הראשית הרב דוד לאו, שקבע: "אסור שהמחזה שקיים בחוץ לארץ, שיש מאבטח בכל בית כנסת, יתרחש כאן בארצנו". הבנתם? האבטחה בגולה היא "מחזה" אליבא דלאו ומדינת ישראל אינה תיאטרון.

והנימוק המתנשא על הגולה חוזר גם בפי רבנים מבכירי הציונות הדתית. כך הרב חיים דרוקמן: "אני חושב שמציאות כזאת (של מאבטחים בבתי כנסת) היא בלתי נסבלת. איננו חיים באיזו עיירה בגלות שצריך לאבטח בבית כנסת". נימת הזלזול - "איזו עיירה בגלות" - צורמת. וילמדנו רבנו, הציווי "ונשמרתם
לנפשותיכם מאוד" תופס רק בגלות? אבטחה היא עניין ליהודים גלותיים פחדנים בלבד, שמדינה ריבונית גאה צריכה להתנער ממנו ולא חשוב המחיר? 

הרב שמואל אליהו ירה: "מאבטחים זה סימן לכישלון... צריך לדאוג שיהיו מאבטחים במסגדים, לא בבתי כנסת". הרב שלמה אבינר דיבר על הצורך בהרתעה, וכולם הטילו על המדינה את החובה למגר את הטרור ופטרו בכך לכאורה את היחיד משמירה על חייו. אלא שאפילו רבנים צריכים להבין שמיגור והרתעה הן מטרות שלא יושגו בזמן קצר. אז מה לעשות עד השגתן? להפקיר חיי אדם, רק כדי לא להיות דומים חלילה לגולה? וחוץ מזה, בגולה שאסור להידמות אליה מאבטחים גם מוסדות חינוך ובנייני ציבור יהודיים, אזאולי נחדל לאבטח גם את אלה בישראל? 

מזל שיש רב אחד חכם ושקול, רבה של קריית שמונה, הרב צפניה דרורי, שיודע משהו על חיים תחת אש ומשמיע דעה מאוזנת: "...עם ישראל חייב לעמוד על המשמר ושכל מקום בארץ יהיהמוגן, כולל בתי כנסיות... עד שהמדינה תתארגן כדי לסכל את המוות ברחובותינו, גם אנחנו צריכים להיות על המשמר. כל אחד שיש בידו נשק, צריך להצטייד איתו היום בדרך לבית הכנסת, ובתי הכנסת צריכים לדאוג שיהיו מתפלל או שניים שיישאו נשקים. אי אפשרלהטיל את כל נושא הביטחון רק על המשטרה, גם האזרחים צריכים להיות מעורבים". כל מילה בסלע.