פרשנות: רה"מ הימר על חייו הפוליטיים, הבחירות פתוחות מאי פעם

בלפור, ישיבה שהפכה למטרה, במקום שתהיה אמצעי. כל מי שמבין בקמפיינים יודע שהליכוד תמיד משלם מס מנדטים כבד במהלך מערכת בחירות. זה קרה לנתניהו ב-1999 , כשהתרסק תוך כדי הקמפיין.

 

זה קרה לו ב-2006 . זה קרה לו ב- 2009 , כשהחל את הקמפיין עם הובלה ניכרת על ציפי לבני וסיים אותו בהפסד על חודו של מנדט. זה קרה גם ב-2013 , כשהאיחוד עם ליברמן לא הניב את מה שאמור היה ונתניהו הביא בסוף היום 20 מנדטים שצומקו עד כדי 18 . הליכוד מאבד בסביבות 2 מנדטים בגלל תהליך הפריימריס הלא פוטוגני שלו, ועוד 2 עד 4 מנדטים בעקבות הקמפיין הנגטיבי שמונחת על נתניהו. כן, גם הפעם יונחת קמפיין כזה. מה לעשות, החומרים הצטברו והם טובים מאי פעם. ולכן, מי שמאמין שנתניהו תוקע את המדינה וחושב שהבחירות הבאות אבודות, טועה. הן לא אבודות, הן פתוחות מאי פעם.

 

לנתניהו יש עוד לא מעט משקולות על הצוואר. הראשונה היא, שהציבור חושב שהבחירות מיותרות, אבל מאמין שמי שגורר אותנו אליהן זה נתניהו. השנייה היא המחסור ב”כוכבים” ברשימת הליכוד. עם כל הכבוד לישראל כץ, לא הוא יהיה מגנט המנדטים. התוכניות של נתניהו לקשט את הרשימה בכוכבים מרשימות, אבל קשה להניח שיניבו פירות משמעותיים בזמן הקצר שנותר. הוא יצטרך להילחם עם מה שיש, ואין הרבה, כי כולם תמיד ברחו, בורחים ויברחו ממנו. זו עובדה היסטורית.


מה שהריץ את נתניהו להימור הלא פשוט שקיבל אתמול, זו הפראנויה. כן, היו מגעים מעורפלים להדיח אותו ברוב של 61 מנדטים, אבל הם לא היו בסמכות ולא ברשות. הם היו יותר גישושים ממגעים, הם דווחו ב”מעריב” לפני שבועות ארוכים ואף אחד לא לקח אותם יותר מדי ברצינות. נתניהו עצמו היה מעורב במגעים מהסוג הזה כל חייו, מגעים שכוונו נגד אלה שמעליו, אלה שמתחתיו, כי ככה זה בפוליטיקה.

 

יש בי חשד שבסוף זה מבצע מתוחכם של החרדים. הם הרי יותר ערמומיים מכולם, אריה דרעי שכח מזמן מה שלפיד כבר לא ילמד(וטוב שכך), והעובדה שדרעי וליצמן חזרו ואמרו פעם ועוד פעם בימים האחרונים שממשיכים לפנות אליהם כדי להדיח את נתניהו, חשודה מאוד בעיני. החרדים התייבשו באופוזיציה, הם סובלים חרפת רעב פוליטית, דרעי עצמו חשוף למאבק לא פשוט מול אלי ישי, ולכן הדבר הכי טוב זה להדהיר עכשיו את נתניהו לבחירות.


מכיוון שדרעי מכיר את נתניהו מצוין ויודע בעל־פה את שמותיהן הפרטיים של כל הפראנויות שלו, כל השאר כבר קלי קלות. “אתה חתרת תחתי”, אמר נתניהו ליאיר לפיד בשיחתם הלילית שלשום. “סליחה?”, ענה לו לפיד, “אני השר היחיד שתמיד דיבר עליך בנימוס, וזה גם אם סופרים את השרים שלך”. ואז עבר נתניהו לעניין היחסים עם ארה”ב וקבל על כך שלפיד מתח עליו ביקורת בנושא הזה. “סליחה?”, השיב לפיד, “אני ראש המפלגה הגדולה בכנסת, הבהרתי לך מראש שבנושא הזה אני אשמור על דעה עצמאית ויש לי זכות מלאה למתוח ביקורת. זה עניין אסטרטגי, היחסים עם האמריקאים לא שייכים לאף אחד משנינו”.

 

“אתה לא יכול להגיד את הדברים שאמרת”, אמר נתניהו, ולפיד ענה לו, “להיפך, חובתי להגיד אותם”. השיחה לא השתפרה. נתניהו הקדיש את מירב הטענות לעניין החתירה תחתיו והדיל עם החרדים. “מילא פראנויה”, אמר לפיד, “אבל זו כבר טיפשות. אני והחרדים? אני יכול לשבת עם ליצמן  וגפני? תגיד, ראש הממשלה, מי הכניס לך את הדברים האלה לראש?”

 

“נו, באמת”, ענה לו נתניהו. “כן, באמת”, השיב לפיד. “שנינו יודעים שאני צודק”, אמר נתניהו. “אל תדבר בשמי”, ענה לפיד, “אתה טועה”. כך זה נמשך ונמשך, עד שזה נגמר באבחה אחת. לפיד הלך ועוד לפני שיצא, ההודעה של לשכת ראש הממשלה הופצה לתקשורת. זו הייתה כרוניקה של מהלך שתוכנן מראש. מבחינת נתניהו, המטרה הושגה. לפיד הושפל, לכאורה.

 

אגב, לפיד הוכיח בימים האחרונים נאיביות פוליטית. לו היה מתפטר במוצאי שבת, כשמקורבי נתניהו סיפרו לעיתונאים שהוא מקדם את חוק מע”מ 0 אחוז כי הוא או מקורביו מחוברים לקבלנים, הוא היה יכול היום להיות קצת יותר מרוצה. אבל הוא, מרוצה כבר לא יהיה בזמן הקרוב. “מדינת ישראל הולכת לבחירות המיותרות ביותר אי פעם, רק כי ראש הממשלה מעורער”, סיכם אתמול לפיד את הפרשה בשיחה סגורה. השאלה היא, אם אפשר גם לערער את שלטון היחיד של ראש הממשלה הזה, נותרה כרגע פתוחה.