ברית האחים של לפיד ובנט נולדה בחטא. מרוב שנאת חרדים, כמאיימים על אופייה הציוני של ישראל, העדיף יאיר לפיד את נפתלי בנט, המאיים על האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל. הברית התרסקה על מזבח קידוש מפעל ההתנחלויות. הברית האמתית היא בין נתניהו לבנט. ברית “האחים היהודים". שני הקטרים של הממשלה היוצאת, הדוהרים בשדות יהודה ושומרון לעבר מדינה דו־לאומית.



הם שותפים לאותה תפיסת עולם. ביסודה תסביך עליונות של העם היהודי, מהול בשנאת זרים. נתניהו ובנט אחים לתפיסה של העם היהודי כקורבן נצחי, שיצטרך לחיות לנצח על חרבו. הם פרסוניפיקציה של “בכל דור ודור קמו עלינו לכלותינו..." מתוך תפיסה זו העדיפו קברניטי הממשלה היוצאת הרחבה מסיבית של ההתנחלויות על קירוב תהליך השלום. היוזמה של קרי נקברה תחת 14 אלף יחידות דיור שתוכננו בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. כתוצאה ממדיניות זו ישראל נמצאת על סף התלקחות אלימה עם הרשות הפלסטינית, בין אם באמצעות אינתיפאדה שלישית ובין אם בדרכי טרור.



הכיבוש העמיק לעבר דרך ללא מוצא. בגין מדיניות זו ישראל לא השכילה בעקבות מבצע “צוק איתן" לבנות קואליציה של אינטרסים עם הציר הפרגמטי בעולם הערבי. בעקבות זאת, ישראל מוצאת את עצמה בבדידות מוחלטת במערכת הבינלאומית. השאלה היא אם נתניהו הלך לכיוון זה מתוך אידיאולוגיה, או כנגרר פוליטי אחר בנט. כנראה שבגלל שני הגורמים גם יחד. נפתלי בנט הוא השר היחיד שממוקד מטרה וסוחף עמו אחרים לעבר חזון ארץ ישראל השלמה והמדינה הדו־לאומית. מפלגות השמאל־מרכז, הדוגלות בפתרון שתי המדינות, חייבות להפנים את משמעות ה"בנטיזציה" של המדיניות הישראלית כדי לא לחזור לאחר הבחירות למדרון החלקלק המסוכן שבו אנו מצויים.



מפלגות אלה מנהלות את מסע הבחירות הנוכחי תחת הסיסמה “רק לא ביבי". יש לכך תומכים רבים, וייתכן שלהרצוג ולבני יש סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה. לא פחות חשוב מ"רק לא ביבי" צריך להיות “רקלא עם בנט". ממשלה עתידית שנפתלי בנט יהיה חבר בה תהיה גם היא ממשלת התנחלויות, עוינת לעולם הערבי ולאזרחים הערביים ומנודה בעולם. האם אפשר להעלות על הדעת שממשלה עם בנט והבית היהודי תפעל להקמת מדינה פלסטינית; תקפיא את הרחבת ההתנחלויות; תתנגד לחקיקה גזענית בהקשר של חוק הלאום? אין סיכוי. על כן רצוי כי כל מפלגה שחפצה בתהליך שלום תתחייב מראש כי לא תשב בקואליציה שבה נפתלי בנט, ושותפיו אורי אוריאל, אורית סטרוק ורונן שובל, יהיו חברים בה. ייתכן שהתחייבות כזו היא לא אינטרסנטית, כי זה עלול להקשות על הקמת הממשלה העתידית, אך היא צעד הכרחי לכל המרכז־שמאל כהתנערות מוסרית ופוליטית ממי שמגלמים ישראל גזענית.



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה מנהיגים צעירים"