אי שם באירופה בסוף שנות ה־40 מצאו עוברי אורח שני חיילים מבוגרים מסתתרים בבונקר צבאי ישן. לאחר בירור התברר ששני החיילים נשארו בבונקר מאז מלחמת העולם השנייה, אך שטרם הגיעה לאוזנם הידיעה על סיומה כבר לפני כמה שנים, והם עדיין מחכים לבוא האויב. בראיון שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CBS בשבוע שעבר הוא נשמע בדיוק כמו אותם חיילים קשישים שרובצים בבוץ עם נשקם המחליד, ועיניהם טחו מלראות שהעולם שם בחוץ השתנה.
גם עיוור רואה שהעולם סביבנו מתהפך. בכל מדינות העולם אזרחים מרימים ראשם נגד האסלאם הקיצוני וההגירה הערבית ההמונית; איש כבר אינו משלה את עצמו שכל הערבים שואפים רק לעצמאות ולשלום עם שכניהם; בארצות הברית נבחר נשיא שאינו רק תומך נלהב בביטחון ישראל, אלא גם מכיר בזכותנו על כל שטחי ארצנו עוד יותר מרוב הח"כים הישראלים עצמם; הממשל האמריקאי עובר מהפכה, ובזה אחר זה מתמנים בו בכירים שמכירים בכך שהרשות הפלסטינית מעודדת טרור.
ונתניהו? הוא עוד שוכב בבונקר החלוד וממשיך במנטרות המיושנות, ובעיקר המסוכנות של "שתי מדינות לשני עמים". אין צורך להסביר את גודל האסון במדינה פלסטינית בלב מדינת ישראל. נתניהו נוהג לבקר את מבצעי ההתנתקות מרצועת עזה כי "הביאו את איראן לגבולנו הדרומי". המדינה הפלסטינית חמורה שבעתיים, שכן מדובר במדינה של ממש, שמביאה בכנפיה את דאע"ש ושאר ארגוני הטרור ישירות ללב הארץ.
כולם כבר יודעים זאת, ולא חוששים אף לומר זאת. ראינו היטב מה קיבלה ישראל בתמורה לכל נסיגה, לכל פשרה, לכל כניעה ללחץ בינלאומי – עוד הרג, יותר טרור, הרבה יותר פיגועים.
אך ממשלת ישראל תקועה משום מה בחלומות העבר. אפשר להוציא את היהודים מהגלות, אבל קשה מאוד להוציא את הגלות מהיהודים. כאשר ראש ממשלת ישראל נכנע ללחץ ורק מדבר על מדינה פלסטינית ועל אפשרות ל"וויתורים כואבים", הוא למעשה כבר מזמין את ארגוני הטרור ללחוץ עוד ולפגוע עוד כדי להשיג יותר. כך קובעת ההלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ט), וכך היא המציאות בשטח בכל השנים האחרונות. פינוי עמונה נתפס בעיני אויבינו כהוכחה פשוטה להססנות הישראלית ולחוסר ביטחוננו בצדקתנו ובבעלותנו על הארץ. מה שמוביל אותם למסקנה המתבקשת – עוד טרור, עוד דם יהודי.
בעולם כולו מצפים לראות כיום ישראל חזקה ונחושה. אומות העולם אינן רוצות בשום אופן עוד כניעה ישראלית ללחץ ולטרור, כזו שתצית את דמיונם של צעירים ערבים נוספים בעולם להצטרף לארגוני הג'יהאד העולמיים.
עדיין לא מאוחר לנצל את ההזדמנות הנדירה שנוצרה עקב תוצאות הבחירות בארצות הברית כדי לצאת סוף סוף מהבונקר, להתנער מעפר ולהכריז את ההכרזה שתשנה את כללי המשחק: "אוסלו וההתנתקות היו טעות, מכאן ואילך אין פרטנר, אין משא ומתן ואין מדינה פלסטינית. לא עוד פינוי של שעל אחד או בית אחד מכל שטחי ארץ הקודש. ארץ ישראל כולה שלנו, "ברצותו ניתנה לנו, כמובטח בתורת ישראל, ואנו נחליט היכן לגור ולבנות בה". רק כך יביא שלום אמיתי לעם ישראל.
הכותב הוא רב מרכז תל אביב, יושב ראש קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"