איש חכם אמר לי פעם שלא ראוי לדבר על העולם הגדול לפני שאדבר על עצמי הקטן.


אז... אני אסיף.


צעיר מכדי להיות חכם וחכם מכדי לרצות להיות מבוגר.



יש לי דעה על כל דבר, למעט מה אני רוצה מהחיים.


אני מרצה במשך שעות על להיות ועל משמעות, אבל כבר עשרים וארבע שנים מחפש את שלי.


הסרט האהוב עלי הוא Into The Wild, בעיקר כי אני קלישאתי, ובמקום להגשים את החלום אני צופה בו דרך מסך לד.



לא מסיים יום בלי גולדסטאר,


גבוה בערך כמו בקבוק גולדסטאר


וישראלי חסר מקוריות בערך כמו מי שבחר את השם "גולדסטאר".



אני מרוקאי שלם, יש לי עגיל באף, בעיקר בשל התסכול שלמרות העיניים התכולות והשיער הבלונדיני עדיין יש שיקראו לי ערס או במקרה הטוב ערס פואטי.


אני אוהב את השקט שלי יותר מכול, אבל בז לבדידות.


בטוח תמיד שכבר ראיתי הכול, ובכל בוקר שמח לגלות שטעיתי.


אני בז לגאווה, יותר מלכל תכונה אחרת, אבל חוטא בה לעתים קרובות מדי.


בז לחברה ולתרבות הסלפי והכסף, אבל בז יותר לאנשים שמכריזים שהם לא חלק ממנה.



הייתי בפנימייה צבאית ארבע שנים. במקום ללמוד מוזיקה, אמנות, פיזיקה או כימיה, למדתי לפקד על מלח הארץ, מתוך מחשבה שזה מה שאעשה כל חיי.


התגייסתי לגולני והפכתי למפקד בתוך זמן קצר. קצר כמעט כמו הזמן שלקח לי לקבל רסיס בברך, לאבד את הפרופיל ולעבור לחיל חינוך לפקד על נוער בסיכון.



מעולם לא שיקרתי לנשים בנוגע לכוונותיי,


אבל תמיד אני לא בסדר בסוף, גם בעיניי.



נכון לעכשיו יש לי ארבעה צמידי חיקוי זהב עם אבנים על הידיים, לב שבנוי על אותו רעיון רק בלי אבנים יפות והמון חתכים בידיים מהפאב שאני קורא לו עבודה.


אני עונד שרשרת אחת שקיבלתי מתנה, עם קצת טחינה והרבה אהבה, מסטלן ירוק עיניים בשיער ארוך שמכר לי פלאפל במסיבת טבע.


אני עם אותן נעלי בלנסטון שחוקות כבר יותר מדי שנים. מתברר שאם מתעלמים מהנראות, אותן נעליים יכולות לשמש גם לעבודה, גם לאירוע ואפילו לבית כנסת ביום שישי.


יש לי כיפה קטנה בלב, כי על הראש היא מחייבת, ואני משתדל שלא להתחייב לכלום. אז היא בלב, בינתיים.



יש לי דגל ישראל בחצר ואחד של גולני בחדר.


יודע איפה כל דבר בחיים שלי נמצא, אף שאין אצלי טיפת סדר.



אני יודע שלומר "אני יודע" זו טעות של צעירים ושונא שאומרים לי שאני לא יודע כלום.


אני נראה בסדר גמור, אם כי לא הייתי מתנגד להיות קצת יותר שחום.



כותב מדי פעם, אבל אף פעם לא לעצמי.


מתוך אמונה שזה לטובת העולם, אבל לא כותב לטובתי.


מעריך מאוד אנשים עמוקים, גם כאלה שעמוקים רק בקטנה.


עם זאת, ואולי בגלל, יודע שעומק זה סכנה.



יש בי אהבה גדולה לזריחות ולשקיעות וחיבה לא מוסברת לעצי זית.


לאחרונה החלטתי לגדל שיער, אבל בתור ילד בפעם האחרונה שזה קרה ברחתי מהבית.


יש לי שלוש גיטרות, שתי מפוחיות ושישה חלילים.


לידם עומד עוּד טורקי אחד, וכולם לא הפיקו יותר מדי זמן צלילים.



יש לי מחשב נייד ישן, שקניתי מחברה טובה עם ראסטות.


כמעט הכול אצלי יד שנייה, לדברים חדשים יש ריח מוזר ומכעיס.


בעיקר ריח של ריק בכיס.



למכירה, לב יד שנייה כמו חדש,


מרופא של לבבות.


לא ראה מוסך,


אבל עושה קצת תקלות.



אני באמת לא יודע מאין יוצאות לי המילים,


אבל יודע שאיננו יודעים באמת כלום על החיים.


אז ברוכים הבאים לסיפור של הרבה טיפשות וקצת תושייה,


מי ייתן שלעולם תהיו בקרבת אדם אהוב, או לפחות חומוסייה.