השבוע פורסם כי שני לוחמים מיחידת דובדבן נעצרו על ידי המשטרה הפלסטינית במחסום משטרתי ברחוב ראשי בשכם. הלוחמים, שעסקו בפעילות מבצעית בעיר, נלקחו לתחנת המשטרה הפלסטינית ולאחר מכן הועברו חזרה לידי צה"ל. האירוע נחקר על ידי הצבא אבל לפי מה שפורסם ומהיכרותי את לוחמי היחידה, הם לא הזדהו בפני השוטרים בתפקידם ובהשתייכותם ליחידה.
חשיפת היותם לוחמים בדובדבן לא רק שאינה ראויה, היא חסרת אחריות, פוגעת בתיאום עם הפלסטינים, ועלולות להיות לה השלכות קשות. אני אומנם לא רואה נזק מבצעי מיידי שנגרם ליכולות היחידה, שממשיכה להילחם בטרור מסביב לשעון. אבל אני בהחלט חושש מנזק שעלול להיגרם מעצם הפרסום. לא בהכרח ללוחמים, אלא לכל אזרח שעלול להיקלע לטריטוריה הנמצאת בשליטה פלסטינית. החשש הגדול הוא שאם בעתיד צעירים ישראלים בלבוש אזרחי ייקלעו בטעות לשטח פלסטיני וייעצרו, הם ישלמו מחיר גבוה הרבה יותר. לא שכחנו את מה שקרה בלינץ' שהתרחש ברמאללה ב־12 באוקטובר 2000, שבו שני חיילי מילואים, יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ, נכנסו בטעות לעיר ונרצחו באכזריות.
לוחמי יחידת דובדבן מבצעים במקצועיות רבה מאות מבצעים בשנה, אם לא יותר מכך. במהלך השנים הם מנעו אלפי פיגועים שהיו אמורים להתרחש במדינת ישראל, רובם לא נחשפו עד היום. למבצעים הללו רמת סיכון חיים גבוהה מאוד, והם אלה שמאפשרים לאזרחי מדינת ישראל להמשיך בשגרת חייהם.
דובדבן הוקמה בחודש יוני 1986 כיחידה חשאית שנועדה לסכל פיגועים ולהילחם בטרור, תוך יצירת אי־ודאות בקרב המחבלים ושולחיהם. הייתה לי הזכות לפקד על היחידה מיום הקמתה ולהיות בין מעצביה במהלך ארבע השנים שבהן פיקדתי על לוחמיה.
ללוחמי היחידה יכולות אישיות גבוהות ביותר, שמאפשרות להם לתכנן ולהוציא לפועל מבצעי לוחמה בטרור בפרקי זמן קצרים ביותר. הם מיישמים הלכה למעשה את הססמה של דובדבן, שמקורה בספר משלי "בתחבולות תעשה לך מלחמה". במרוצת השנים היא הפכה ליחידה המבצעית ביותר בצה"ל, שמתמחה בלחימה בטרור בדרכים חדשניות שמפתיעות את האויב.
מעבר ליכולות המבצעיות וליצירתיות הרבה שלהם, לוחמי היחידה הם אנשים צנועים שמבצעים את המשימות המסוכנות שמוטלות עליהם הרחק מאור הזרקורים. רבים אינם יודעים שהם חבים את חייהם לקבוצה איכותית, יצירתית, יוזמת ואמיצה של לוחמים, שמסכנים את חייהם על בסיס יומיומי ומבצעים את המשימות המסוכנות והמורכבות ביותר שלוחם יכול לבצע.
היחידה זכתה במרוצת השנים במספר רב של צל"שים ועיטורים, אולם הרוב הכמעט מוחלט של מבצעי היחידה לא פורסם, ומן הסתם גם לא יפורסם במשך שנים ארוכות.
***
סכנת החשיפה בשטח אויב היא אלמנט שמובא בחשבון, והלוחמים מתאמנים לקראתה. חשוב להבהיר: חשיפה אינה מובילה בהכרח לכישלון המבצע. היו מקרים שבהם לוחמים נחשפו, אבל הצליחו לבצע את המשימה במלואה. בחלק גדול של משימות היחידה החשיפה מתרחשת בסמיכות, ואפילו בעת פרוץ העימות עם המחבלים.
באחד המקרים שפורסמו בכלי התקשורת, מסתערב מחופש לאישה ערבייה נכנס למספרה בשכונה בשכם. באותה עת היו במספרה חמישה מחבלים חמושים בנשק אוטומטי. כשנחשף, הצליח הלוחם לחסל את המחבלים. ישנן כמובן דוגמאות נוספות לפעילות מוצלחת של דובדבן בעומק השטח, גם כאשר הלוחם המסתערב מתגלה.
אין ספק שבמקרה שאירע השבוע בשכם, התגובה המהירה והנחושה של כוח החילוץ ושיתוף הפעולה ההדוק והאפקטיבי עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הם שהביאו בסופו של דבר לתוצאה הרצויה של החזרת הלוחמים בריאים ושלמים על כל ציודם ליחידה.
יש להצדיע ללוחמי דובדבן על פעילותם ולגבות את המשך שיתוף הפעולה עם המנגנונים הפלסטיניים, שנעשה ברובו על ידי המינהל האזרחי. במקביל, על התקשורת להבין שיש מקרים שהשתיקה יפה להם ולא כל דבר ראוי שיפורסם. אבל את האצבע המאשימה אין להפנות רק לעבר התקשורת. הצנזורה הצבאית הייתה צריכה לפעול להטלת איפול על זהותם ושיוכם של שני הלוחמים. האיפול נועד להגן על האינטרסים החיוניים למדינת ישראל ועל ביטחונם של אזרחים. לצנזורה היו הכלים למנוע את הפרסום, וטוב יעשו אם יפיקו שם לקחים.
הכותב היה המייסד והמפקד הראשון של יחידות דובדבן והגדעונים