ההודעה על ניתוק היחסים הפתאומי בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים לבין קטאר תפסה את המזרח התיכון בהפתעה, אך מציבה בפני ישראל הזדמנות פז לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון לטובתה.
1. זה מזיק לחמאס: קטאר תמכה בארגון הטרור לאורך העשור האחרון ואף אירחה את מנהיגו הקודם, חאלד משעל בבירתה דוחא בחמש השנים האחרונות. בשנת 2012 ביקר האמיר הקטארי שייח' חאמד בין כ'ליפה אל תאני ברצועת עזה והתחייב להעביר מאות מיליוני דולרים לרצועה. אם כך, קטאר סיפקה לחמאס לא רק מרכז פעילות אלא גם סיוע פיננסי ותמיכה דיפלומטית בארגון. הלחץ החדש שהופעל על הנסיכות גרם לה לגרש חלק מבכירי הארגון ויצמצם את התמיכה בארגון.
אך הבידוד ההולך והגובר של חמאס יכול להוות גם מקור לסכנה לישראל, שמאבדת מקורות לחץ דיפלומטיים מול הארגון וקשרים שדרכם ישראל יכולה לקיים עם הארגון דיאלוג עקיף כדי למנוע סבבי אלימות עתידיים.
2. זה מחזק את הציר בין ישראל לערב הסעודית: מצרים ומדינות ערב: לישראל יש אינטרס משותף עם מדינות המפרץ ועם ערב הסעודית אל מול איראן. מכיוון שקטאר תמכה בחמאס, המשבר יעודד את המדינות הללו לראות את גם את חמאס כאויב משותף.
מערכת היחסים בין ישראל למדינות אלה מתגברים במחשכים בשנים האחרונות, אבל המשבר עם קטאר יאפשר לעיתונות בערב הסעודית ובמדינות המפרץ לכתוב באופן תקיף יותר כלפי חמאס ואף באופן אוהד יותר לישראל, כמו הראיון שרשת אל ערביה הסעודית עם גל גדות.
3. זה מראה שארצות הברית חזרה לאזור: ברקע המשבר הנוכחי עומדת התחושה שנאומו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בה הוא קרא לגרש את הטרור השפיע על המדינות לפעול. תחת ברק אובמה ישראל פעמים רבות חשה מבודדת, בעיקר כשארה"ב ניסתה להגיע לעסקת הגרעין מגד איראן, אך עכשיו יש הרגשה שארצות הברית חזרה לאזור וחזרה לתמוך בבנות בריתה.
4. זה מותח קו אדום לטרור: המשטרים שקטעו את יחסיהם עם קטאר משלמים מס שפתיים למלחמה בטרור ובחוסר היציבות. ישראל שואפת לאזור יציב, ללא ארגוני טרור שמערערים את היציבות הזאת. אך נוכחות דאעש בסיני, חמאס ברצועת עזה, ארגוני ג'יהאד סמוך לגולן וחיזבאללה בגולן ובלבנון פוגעת ביציבות זאת.
כל עוד מצרים ירדן, ערב הסעודית ושאר מדינות ערב ישתפו פעולה, היציבות בין האזורית תשפיע גם על ישראל. ככל שהמדינות יהיו יציבות יותר, כך ארגוני הטרור ייחלשו.
5. זה מחזק את ידה של ישראל ושל ממשלת נתניהו: ישראל מרוויחה כאשר היא לא במרכז תשומת הלב העולמית ובוודאי כשהיא לא תחת לחץ. זוהי הזדמנות לממשלה מכיוון שקרש הממשלה בנימין נתניהו דיבר זה זמן רב בנוגע ליצירת קשרים אזוריים מעבר למצרים וירדן אל מדינות המפרץ והתייחס לאיום האיראני כבר שני עשורים. אם מדינות ערב עסוקות יותר בנוגע לאיראן וקטאר מאשר לנושא הפלסטיני, זה יוריד את הלחץ מישראל בזמן שהפלסטינים מנסים להזכיר לאזור שהם חיים תחת שליטה ישראלית 50 שנה.
אם בעבר ישראל נתפשה כבעיה העיקרית של האזור, היום הסכסוך הישראלי פלסטיני נדחק לשוליים אל מול האירועים בסוריה, מצרים, תימן לוב ועכשיו הסכסוך עם קטאר. דבר זה תואם לנרטיב של נתניהו ומוציא את האוויר ממפרשי הפלסטינים, שקיוו שאירועי 50 השנים למלחמת ששת הימים יחזירו את מצוקתם למרכז הבמה.