המחבל, חיית האדם שביצעה את הטבח המשולש בנוה צוף, דינו מוות. העולם הזה נוצר כדי להוסיף בו חיים וטוב ומי שבאכזריות כה גדולה נוטל חיים של שלושה אנשים בני משפחה אחת, שביקשו לחגוג תוספת חיים של הולדת נכד, אין לו מקום בעולם הזה יחד עמנו, והוא בן מוות.
זה המוסר הבסיסי, וזו הדרישה הבסיסית כדי לייצר הרתעה למחבל עצמו, הגם שהוא מוכן למות. זו הרתעה גם למי מבני משפחתו או מחבריו שידע על כוונתו ולא מנע זאת או חושב כעת ללכת בעקבותיו. עונש המוות לא יגרום התססה, אלא ירגיע את השטח כי זו השפה שהם מבינים, לצערנו.
מעגל ההרתעה אינו מתמצה במחבל עצמו. צריך גם להרוס את ביתו מיד לאחר הרצח. את משפחת המחבל הרוצח צריך לגרש למדבר, למקום מנותק מהציביליזציה האנושית ומהבנק, שמעניק להם קצבה על שגידלו רוצח.
הברירה שלנו היא בחירה בחיים. אולם, כשיש רוצחים נתעבים, צריך להורגם בשדה הקרב, ואם יצאו ממנו בחיים, אזי להורגם בדין המשפטי ובכך לנקות את הארץ מרוצחים אכזריים ולהציל חיים בעתיד.
יש לדרוש להוציא להורג את רוצח המשפחה בנוה צוף, ולא להעניק לו שלושה מאסרי עולם בתנאי נופש שב"ס, הכולל ביקורים ותואר על חשבון המדינה.
הכותב הוא ח"כ בסיעת הבית היהודי הביא לדפוס: אריק בנדר