צעד משמעותי וחשוב נעשה בשבוע שעבר כשבג"ץ קבע שיש לאפשר מינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים, בעקבות עתירה שהגישה עו"ד בתיה כהנא־דרור מהארגון "מבוי סתום". ההחלטה תאפשר את שילובן של נשים גם כדייניות בבתי הדין הרבניים. בשנים האחרונות, במקום פריחה במעמדן של הנשים ושילובן בתפקידים משמעותיים בבתי הדין הרבניים, המעמד שלהן נמצא תחת מתקפה והצרה מתמדת. כשבבתי הדין השרעיים נבחרת אישה לתפקיד שיפוטי, בבתי הדין הרבניים עושים שרירים.
על כל תפקיד, מנהלי - לא שיפוטי, שיש קונצנזוס הלכתי רחב שאין בעיה שאישה תמלא, מתנהל מאבק של שנים. ב־2014 עבר חוק שיזמנו, ח"כ עליזה לביא, ח"כ שולי מועלם־רפאלי ואני, שקובע ייצוג של נשים בוועדה למינוי דיינים. ההצעה הזו עברה רק משום שהסיעות החרדיות לא היו בקואליציה, ובכנסת הזו כבר נעשים צעדים לחבל בה. כך גם הצעת החוק שלי לאפשר מינוי של אישה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים – שוב, תפקיד מנהלי ולא שיפוטי – לא עברה. בזמן שבתי הדין השרעיים נפתחים למאה ה־21 ומפנימים שאפליית נשים היא פסולה ולא חוקית, הקואליציה מתכוננת להעברה של חקיקה שמרחיבה עוד ועוד את סמכויות בתי הדין הרבניים.
שיכרון הכוח של בתי הדין הרבניים מגובה היום על ידי הקואליציה, שרואה את עצמה תלויה במפלגות החרדיות ומוכנה לאפשר להן לרמוס את הזכויות שלנו. נשים כיום נאלצות להיאבק על ייצוג ועל שוויון הזדמנויות בעבודה גם כשאין שום סייג הלכתי לנושא.
זה חוזר על עצמו משחר ההיסטוריה: גברים שמעדיפים לשמר את הכוח בידיים של גברים. לא מספיק שמחייבים את כולנו – חילונים, רפורמים וקונסרבטיבים – להתדיין בבתי הדין הרבניים שמסתמכים על חוק שהותווה לפני כ־3,000 שנה ומבוסס על תפיסות של אפליה וקיפוח נשים, אנחנו גם צריכות לעשות את זה כשאנחנו מוקפות רק בגברים, שפוסקים למען גברים ועוד מספרים לנו שזה לטובתנו. הגיע הזמן להפסיק את הקשקוש הזה. עכשיו נוצרה הזדמנות פז לנשים להגיש מועמדות לתפקידים בבתי הדין. בואו נראה אותם מסרבים.
השופט מנחם אלון, ששימש כמשנה לנשיא בית המשפט העליון והיה מומחה במשפט העברי, אמר כבר לפני 30 שנה שאין מניעה שאישה תהיה דיינית. כדוגמה הוא נתן את דבורה הנביאה ששימשה כשופטת לפי המסופר בספר שופטים. לא מתקבל על הדעת ש־30 שנה אחרי, בבית משפט שפוסק בין גברים לנשים, יישבו בדין גברים בלבד.
מביש שבתיה כהנא־דרור הייתה צריכה להגיע לבג"ץ בשביל לקבל קביעה כזו, שהיא צעד ראשון לקראת מינוי דייניות בבתי הדין הרבניים, וסדק נוסף בשליטתם המוחלטת של גברים ברבנות. היא מקרבת אותנו עוד קצת לסיומו של מונופול הרבנות, שנשלטת בידי קבוצה קטנה ולא מייצגת שחטפה את היהדות מכולנו והפכה אותה למנגנון פוליטי.
צריך להגיד: עד שתהיה בישראל אלטרנטיבה אמיתית למוסד הרבנות, לא יהיה בישראל שוויון אמיתי בין המגדרים, ונשים יוסיפו לשלם את מחיר ההתרפסות הפוליטית מול המפלגות החרדיות והרבנים שרוצים להשאיר את כולנו במאה ה־16. אבל עד שזה יקרה, מוכרחים לחייב את המערכת השוביניסטית של בתי הדין הרבניים לשלב בתוכה נשים, כדי שגם קולנו יישמע.