שמי ג’ורדי קאלו. אני בן 44, יזם בענף הבנייה. נולדתי וחייתי בוולנסיה, אני בברצלונה כבר 15 שנים, אבל מרגיש עצמי עכשיו קטלוני לגמרי. באתי אתמול להצביע ״כן״ לעצמאות. זו חובתי. תחנת הקלפי שבה הייתי צריך להצביע נסגרה על ידי המשטרה, אז הלכתי להצביע בקלפי אחרת.
כשהגעתי לברצלונה היינו המרכז הכלכלי של ספרד. אנחנו האכלנו את מדריד. בלעדינו הם היו צריכים לקבץ נדבות. אבל ב־2008, כשהמשבר הכלכלי הכה גם בנו קשה, הממשלה המרכזית במדריד התעלמה מאיתנו. לא עזרו, לא הלכו לקראתנו, דאגו רק לעצמם. אז הבנו שמבחינתם אנחנו שונים.
אני, לעומת מומחים כלכליים רבים, חושב שקטלוניה יכולה להצליח יפה בלי ספרד. אנחנו יכולים להיות מדינה חשובה מהם באירופה. הבעיה היא שהאיחוד האירופי יפחד לקבל אותנו, וגם מזרח אירופה פוחדת, כי יש להם שם בעיות עם מיעוטים ולאומים.
אני משווה את הקטלונים, לעתים קרובות, ליהודים. אנשים אינטליגנטים וחרוצים שידעו להצליח יותר מעמים אחרים בסביבה ולהתאים את עצמם למצבים שונים, ובגלל זה שנאו ורדפו אותם. הכל מתוך קנאה.
ההצבעה במשאל עבורי היא יותר מעוד קול לתמיכה בעצמאות, כי אני מפוכח ויודע שהעצמאות היא לא מהיום למחר. אבל חשוב להראות למדריד, דווקא משום שלא היססה לשלוח מולנו יחידות לפיזור מהומות כדי להכות ולפצוע, כי נגן על זכויות האדם ועל כבוד האדם שלנו עד הסוף. ובסוף ננצח.
הכותב הוא תושב ברצלונה שהצביע אתמול בעד עצמאות
הביא לדפוס: גדעון קוץ, ברצלונה