על אף שכמות מעריציו, בארץ ובעולם, הייתה בלתי מוגבלת, מרן ראש הישיבה הגראי"ל אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל חי את 104 שנותיו בצניעות נדירה שלא היו לה אח ורע. בניגוד גמור למצופה מאדם בעל שיעור קומה כשלו, הוא חי בדירה מתקלפת בבני ברק, רחוק מחיי העולם הזה, מתנהל כולו בעולם של תורה. וככל שהשתדל להתרחק מהגדולה הגיעה הגדולה אליו והקיפה אותו.
כל מהלך משמעותי בחברה החרדית בעשורים האחרונים יצא לפועל רק לאחר שזכה לברכתו של הרב. כך גם הקמת ארגוננו, איחוד הצלה. כמו רבים אחרים, בפעמים שהגענו אל הרב לבקש את ברכתו ואת הדרכתו, הוא קיבל אותנו בחדרו הצנוע שקירותיו לא סוידו מעולם. גדול הדור ישב על מיטתו, ואנו ישבנו על כיסאות עץ פשוטים. גם בשנותיו האחרונות היה הרב קשוב, צלול וחד־משמעי. אנו נועצנו בו והוא השיב בנחרצות. וכשקמנו לצאת, חזרו עיניו אל הספר שהיה פתוח מולו בקביעות.
הרב שטיינמן השריש בתלמידיו הרבים את הדרך ללמוד תורה מתוך צניעות ועוני, והזכיר כי "חדש אסור מן התורה". נכסיו היחידים היו הספרים הרבים שהקיפו אותו, חיבוריו והישגיו בעולם החינוך. חינוך הדורות עמד מול עיניו יום ולילה.
אבלים, יחד עם כלל בית ישראל, האזנו אתמול לצוואתו ששיקפה את אורחות חייו. הרב ביקש שלא יספידוהו ושלא לקיים עצרת התעוררות או עצרת אבל. הוא דרש כי מצבתו תהיה זולה ופשוטה ביותר ולא תישא שום תואר, אלא רק את הכיתוב "פה נקבר רבי אהרן יהודה לייב בן רבי נח צבי שטיינמן". ענק הדור עזב אותנו בצניעות שכל כך אפיינה אותו, ובכך גם לימד אותנו שיעור אחרון ובלתי נשכח - "הצנע לכת עם אלוקיך" וגם בכל אורחות חייך.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון איחוד הצלה.