הטיעונים המרכזיים בעד עונש המוות הם שהוא עשוי להרתיע רוצחים ושזהו גמולו הראוי של הרוצח. אשר להרתעה – המחקרים מצביעים על כך שההרתעה שיוצר עונש מוות בהשוואה להרתעה שיוצרת האלטרנטיבה המקובלת - מאסר עולם - אינה גדולה משמעותית. ייתכן מאוד שעונש המוות הוא אכן גמולו הראוי של הרוצח. אך יש להימנע ממנו, בעיקר בשל האפשרות הנוראה של טעות ומשום שהעונש הוא בלתי הפיך ובלתי ניתן לתיקון וכן לאור הזכות לחיים והזכות לכבוד. מדובר בעונש אכזרי מאוד.
למעשה, כיום, בעקבות ההשוואות הגנטיות הנערכות בפרויקטים של חפות ברחבי העולם, שבהן מוכח שוב ושוב כי מערכת המשפט לא מסוגלת להרשיע רק את האשמים וכי קיים שיעור משמעותי מאוד של הרשעת חפים מפשע – גם בעבירות החמורות ביותר שהן רצח ואונס – כבר לא מדובר רק באפשרות נוראה של טעות, אלא בוודאות של התרחשות טעויות. במצב כזה הופך הטיעון המעשי לטיעון מוסרי והחברה האנושית איבדה את הזכות המוסרית להוציא אנשים להורג.
אשר למקרה המיוחד של עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור, יש טיעונים מיוחדים נוספים בעד ונגד. בעדו: בלתי אפשרי לקיים עונש מאסר עולם לטרוריסט במדינת ישראל – “עסקת ג’יבריל” כדוגמה; אפשרות הטעות מצומצמת; חובת המדינה להגן על אזרחיה. ונגדו: יהיה בלתי אפשרי לבצע את גזר הדין; עונש המוות יסב נזקים למלחמה בטרור – זוהי עמדתה המסורתית של מערכת הביטחון - ויסב נזקים מדיניים. ייתכן שבמציאות הישראלית הקשה הדרך להבטיח את המשך ההימנעות מהטלת עונש נורא זה היא לוודא שמאסר עולם המוטל על טרוריסט שרצח אכן יבוצע.
הכותב מלמד במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר״ג ובמכללה האקדמית ספיר