1. לפעמים אתה שקוע בהרהורים על כל המלחמות הפנימיות והחיצוניות, ובלי ששמת לב עוברת הידיעה. אתה חוזר וקורא אותה שוב כדי להאמין שהדברים אכן נכתבו. הידיעה פורסמה השבוע, לא בכותרות הראשיות, ומסופר בה שבנסיבות מיוחדות ראש הממשלה ושר הביטחון יהיו רשאים לפתוח במלחמה. תודו שזה נשמע הזוי. פעם ממשלות היו מחליטות על יציאה למלחמה ועכשיו בום טראח, ההחלטה המדהימה הזו.
במקרה או שלא במקרה, סיפק לנו רביב דרוקר תיאור דוקומנטרי המלמד אותנו הרבה על מה שהתרחש פה לפני 40 שנה, במלחמת יום הכיפורים. היו אלה ימים יהירים, שבהם המנהיגים שלנו נתנו לנו הרגשה שהכל גן עדן. תעשו חיים, תאכלו המון מוס שוקולד וסטייק לבן, ובעצם הייתה תחושה שהגנרלים שלנו בחסות הממשלה דאגו יותר למפגשים קולינריים מאשר למדינה. ואז הגיעה השבת השחורה בתולדותינו, כשאותם מנהיגים שואלים את עצמם "איך הגענו עד הלום?". למזלנו, עמדו לנו באותה תקופה גם כמה גנרלים מוצלחים שהצילו את ישראל מחורבן הבית השלישי.
אני מצטער שאני מלאה אתכם בפרטים מסיפור ישן, אבל אני רואה יותר מדי סימנים של דז'ה וו מאותם ימים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עושה כל מאמץ להראות שהוא הפוליטיקאי המבריק בעולם. הוא גורם לנו להאמין שהוא בכושר שיא. יש הטוענים שהוא עשה את הצגת הגרעין מסיבות לא ענייניות, כמו הבעיות המשפטיות שבהן הוא מצוי. אבל נתניהו בשלו. עם כל הכבוד לכולם, העולם עומד ומשתאה לנוכח ההצגה שלו ששודרה לכל הגלובוס היישר מתל אביב.
אבל הצגה לחוד ומציאות לחוד. מסקנה אחת, מדינית וצבאית, היא ללמוד את הלקחים, כי אין לנו מדינה ספייר. נתניהו לא לבד בסיפור הזה. יש לנו מצבור עצום של אנשים נהדרים, והם כוללים בין היתר רמטכ"לים ומפקדי חיל האוויר לשעבר, שיוכלו בבוא העת לשמור עלינו. זה מחזיר אותנו לוויכוח הישן על השאלה, האם בראש הממשלה ומשרד הביטחון צריך לעמוד גנרל. התשובה היא כן. ושוב כן. רק מי שחווה על בשרו את שדות הקרב יודע מתי לצאת למלחמה ומתי עת שלום. רק נקווה שאת ההחלטה הוא לא יקבל לבד.
2. בתוך הקלחת הפוליטית יש גם נקודת אור - ג'ירו איטליה, מרוץ האופניים השלישי בחשיבותו בעולם, לאחר טור דה פרנס והטור הספרדי. ועכשיו הוא מגיע גם לישראל. ההישג הזה הוא בלתי רגיל מכל הבחינות - ספורטיבית, פוליטית, כלכלית ובעיקר תדמיתית. אם הכל יעבור בשלום, אפשר יהיה להגיד שאנחנו מסוגלים לעשות גם דברים טובים.
הרבה מאוד אנשים עבדו כמעט בחשאי על האירוע הזה, וכפי שזה נראה עכשיו, מדובר כנראה בהצלחה בלתי רגילה. בראש המערכת עומדת שרת התרבות והספורט מירי רגב, שהוכיחה שכשהיא לא רבה עם כולם, היא יכולה להיות פרויקטורית וביצועיסטית בלתי רגילה. לצדה השרים יריב לוין וזאב אלקין. מתברר שיש לנו לא מעט אנשים טובים. וחרוצים.