כדי למנוע אסונות נוספים, המדינה צריכה להפעיל מערכת התרעות למטיילים

1
מותם הטרגי של תשע נערות ונער באסון השיטפון בנחל צפית העלה לסדר היום הציבורי את סכנת השיטפונות. באותה יממה נוראית נהרגו שלושה בני אדם נוספים בשלושה אירועי שיטפונות בדרום ובמזרח הארץ. רוב הציבור אינו מודע לכך שישנם כ־800 מתנדבים ב־16 יחידות חילוץ הפרוסות בכל רחבי הארץ - מהגולן ועד אילת. במשך 365 יום בשנה, 24 שעות ביממה, הם במצב כוננות ונזעקים לחלץ בכל שנה מאות רבות של אנשים שנקלעים למצוקה, בעיקר מטיילים - גם בארץ וגם בחו"ל. הם עושים את המשימות בצנעה והרחק מאורות הזרקורים. למפקדי היחידות אף יש הסמכות להזעיק את מסוקי חיל האוויר כדי לחלץ מטיילים במצוקה.
 

כ־80 בני אדם קיפחו את חייהם בשיטפונות מאז קום המדינה. הדבר המקומם הוא שישנם פתרונות טכנולוגיים שיכולים למנוע את האסונות האלה. המכון ההידרולוגי מסוגל לחזות מתי יירד גשם בהתרעה של שלוש עד שש שעות, וברגע שהוא מתחיל לרדת - אפשר לדעת אילו נחלים וואדיות צפויים לסכנת שיטפונות. כך למשל, כאשר יורדים 20 מ"מ של משקעים בערד, בשפך זוהר צפוי שיטפון בתוך כשעה ורבע. צה"ל, המשטרה, גופי החירום ומשרד החינוך מקבלים עדכונים שוטפים מהמכון ההידרולוגי. לעומת זאת, מטיילים פרטיים, ללא קשר מוסדי, חשופים לסכנה.   
 

הפתרון שניתן ליישם הוא התרעת "צבע אדום" למטיילים באזורי סיכון לשיטפונות. כפי שמי שנמצא בעוטף עזה מקבל לסלולרי שלו התרעה על ירי רקטות, כך כל מי שיטייל באזור שיש סכנה שיתחולל בו שיטפון יקבל התרעה. ההתרעה לירי בעוטף עזה היא של דקות ספורות, בעוד ההתרעה לשיטפונות עשויה להתקבל עוד לפני ירידת הגשמים. כפי שזה עובד מצוין בעוטף עזה, זה יעבוד היטב גם כאן ויעניק די ויותר זמן למטיילים לצאת מהוואדי.
 

על מנת שהתרעת "צבע אדום" לשיטפונות תהיה זמינה בכל מקום, יש לשפר את הממסרים של חברות הסלולר במקטעים מסוימים בוואדיות, כך שתהיה קליטה בכל מקום. המדינה יכולה לדרוש את זה, כי מדובר בהצלת חיי אדם. שיפור הממסרים של חברות הסלולר יסייע גם באירועים אחרים שבהם יש צורך להזעיק עזרה מיידית. כבר קרה שבשל אי־קליטה סלולרית לא ניתן היה להזעיק סיוע לפצועים בשטח.
 

מי שטוען שההתרעה עלולה לעודד ציידי שיטפונות - טועה. רק מי שנמצא באזור שבסכנת שיטפון יקבל את ההתרעה, וניסיון העבר מלמד גם שלציידי השיטפונות דווקא יש מודעות לסכנה, והם צופים במים הגועשים ממקומות בטוחים יחסית. לאחרונה התקיים בוועדת המדע של הכנסת דיון מיוחד בהצעה ליישום הפיתוח. החלטה לא התקבלה, והיו חברי כנסת שביקשו קודם לסייר וללמוד. אבל אין מה ללמוד מהשטח. העובדות ידועות. זו צריכה להיות משימה לאומית, שמועד יישומה הוא החורף הקרוב. אנו מצויים בעונת הקיץ, ויש חלון זמן של כשלושה חודשים ליישום הרעיון מציל החיים. יש להתעלות מעל הבירוקרטיה, ועל המשרד לביטחון הפנים ומשרדי ממשלה נוספים, ובהם החקלאות והתקשורת, להירתם למשימה שהיא צורך לאומי מציל חיים. צריך לקבל החלטה, והיא לא מסובכת. יש רק צורך בהחלטה מנהיגותית. אחרת נמצא את עצמנו באסון השיטפון הבא.

 

2
סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל, לוחם ביחידת דובדבן, נהרג בסוף השבוע שעבר באזור רמאללה במהלך מבצע שנועד לסכל פיגועים עתידיים של חוליית מחבלים שכבר ביצעה פיגועי ירי. למרות האירוע הטרגי המשיכו בנחישות הלוחמים במשימה ומנעו לפחות עוד פיגוע. אלמלא רציחתו של סמ"ר לוברסקי, זה היה עוד מבצע שאף אחד לא יודע עליו ולא היה שומע על אודותיו.
 

מעבר לטרגדיה, זה היה אחד מתוך מבצעים רבים של דובדבן ביחד עם השב"כ למניעת פיגועים. כולנו כואבים את רציחתו של הלוחם, אבל בהיבט המבצעי המשימה הסתיימה בהצלחה, כאשר הלוחמים המשיכו בנחישות בפעולה ולכדו את המחבלים. אני בטוח שהמצוד אחר המחבל שגרם למותו של סמ"ר לוברסקי יימשך, ושהוא יילכד במהרה, חי או מת. האיום של השלכת מקררים, בלוקים וחפצים כבדים מגגות ומקומות גבוהות הוא כמעט קבוע כאשר מתנהלת פעילות מבצעית במקומות צפופים. בחלק מהמקרים גם היה ירי לעבר לוחמי דובדבן והושלכו לעברם בקבוקי תבערה.
 

דובדבן (יחידה 217) נוסדה לפני יותר מ־30 שנה, ומאז הקמתה עיקר פעילותה הוא סיכול טרור, תוך שימוש באמצעים מתוחכמים מאוד, שלחלקם נחשף הציבור הרחב בסדרה "פאודה". הפעילויות הן על בסיס קבוע, במשך כל ימות השנה ובכל שעות היממה, בתצורות שונות. לוחם מתקבל לדובדבן לאחר סינון קפדני, ועשרות מתמודדים על כל מקום. כל לוחם נדרש כתנאי בסיסי לכושר גופני ולחוסן נפשי ברמה גבוהה מאוד.
 

לפני כחודשיים חוותה דובדבן אירוע טרגי, כאשר הלוחם סמ"ר שחר סטרוג ז"ל נהרג מפליטת כדור של חבר ליחידה. האירוע הקשה יכול היה להימנע, אבל בסופו של הליך כל לוחם יודע שההבדל בין חיים למוות הוא במיומנות בשימוש בנשק ובקרב מגע. כל שימוש בנשק צריך להתבצע על פי נהלים קפדניים מאוד ובפיקוח. כאשר האימון מתבצע כך, הסיכוי לתקלות פוחת מאוד. המסר של ועדת החקירה שהוקמה בצה"ל בעקבות האסון היה שחשוב לבצע אימונים במקומות מיועדים ותחת פיקוח. כאשר אימון בנשק מתקיים שלא תחת פיקוח, התוצאה עלולה להיות טרגית, כפי שקרה באסון שבו נהרג סמ"ר סטרוג.
 

במהלך השנים, מאז שהייתי המפקד הראשון של דובדבן, ידעה היחידה אירועים טרגיים. מאז הקמתה שכלה היחידה 17 לוחמים, ובהם סא"ל אייל וייס, שנהרג ב־15 בפברואר 2002 בפעילות מבצעית בעת שהיה מפקד היחידה. אך דובדבן תמיד ידעה להתאושש מהר. יש לחבק את לוחמי דובדבן ולהוקיר פעם נוספת את פעילותם המופלאה, המסכלת פיגועים ומצילה חיים.