לפחות בהקשר של פרשת ברושי, ראוי למחנה הציוני ובמיוחד למפלגת העבודה לקחת דוגמא מהליכוד, ישראל ביתנו ואפילו הבית היהודי, שם יודעים להגיש כתף חמה לחבר בעת צרה. אין הכוונה, חלילה, לוותר לעבריין, אם הוא אכן כזה, על עבירות שביצע, אם ביצע; אבל הפגנת חברות ורוח גבית, לפחות עד שיתבררו העובדות, היא מעשה חיובי ביותר בחיים הפוליטיים, וחבל שלעבודה אין אפילו קמצוץ מזה - רק תככים ומזימות.
כלפי ח"כ איתן ברושי, נציג התנועה הקיבוצית בכנסת, איש חיובי בדרך כלל ורב פעלים, טוענת אלמונית כי הוא הטריד אותה מינית לפני 15 שנה. יכול להיות שהיא צודקת ויכול להיות שלא, אך בכל מקרה מדובר בנושא שראוי לבירור מעמיק ולתשתית ראייתית כלשהי. לא די באמירות צדקניות וטהרניות ובגלגולי עיניים לשמיים.
עוד טרם נדמו הדי קולה בטלוויזיה של המתלוננת האלמונית, שכבשה את תלונתה 15 שנה, וכבר "קפץ" יו"ר המפלגה אבי גבאי ועמו קומץ ממקהלת הנשים המחוברת אליו. בלי מחשבה מעמיקה כינה גבאי את ברושי, על סמך שמועה בלתי מבוססת, "עבריין מין", הודיע על השעייתו מפעילותו (שלא ברור מה זה בדיוק, מעבר למילים ריקות) ותבע ממנו להתפטר מחברותו בכנסת. הוא לא נתן לו אפילו הזדמנות להשמיע את דבריו. לא עלה בדעתו להזמין אותו לשימוע, לשמוע את הצד שלו בסיפור ואולי להציג בפניו ראיות, ולו לכאורה. במקום זאת הוא פשוט הניף את הגרזן.
כעת ח"כ ברושי מאיים, במידה רבה של צדק, שאם גבאי לא יחזור בו מהאשמותיו הלא־מבוססות, הוא יגיש נגדו תביעת דיבה. אילו הייתי יועץ של גבאי, הייתי ממליץ לו להתנצל ולחזור בו מהדברים החמורים שהטיח בברושי. שכן, לא כדאי לו להתעמת בעניין זה בזירה המשפטית.
"עבריין מין" הוא מינוח מקצועי משפטי, המתייחס למי שהורשע בדין. הכינוי יכול גם להתייחס למי שמודה במעשיו. ח"כ ברושי לא הורשע בדין, ומכיוון שגם אם ביצע עבירה חלה עליה כבר התיישנות, הוא גם לא יורשע עליה בעתיד. נוסף על כך הוא גם לא הודה במעשיו, אלא להפך - הכחיש אותם.
לכן, גבאי טיפס על עץ גבוה מדי. לא רק שהוא לא נתן רוח גבית לחבר במצוקה, שנלחם על שמו הטוב, אלא גם נעץ סכין בגבו. זה לא ראוי, לא מכובד ולא קולגיאלי. כך לא מתנהג יו"ר מפלגה. זה דומה לציד מכשפות יותר מאשר לחיפוש אחר האמת.