לפני כמה ימים בתי בת ה־13 הודתה בפני שגנבה כמה פעמים מחנויות. היא הייתה מבוהלת ובכתה ללא הרף. חשבתי שקרה אסון. חשוב לי לציין שלא מדובר בילדה שחסר לה משהו בבית, ולכן אני תוהה מה גרם לה לעשות את זה.
"בגיל ההתבגרות נערות ונערים רבים בודקים מחדש את עניין הגבולות שלהם, מתנהגים שונה מבדרך כלל ולעתים אף גונבים מחנויות. לא מדובר בעניין חריג, וחשוב לי לציין שאין כאן סכנה לקלפטומניה. דווקא אלה שנחשבים ילדים טובים מוצאים את עצמם מעיזים לעשות דברים שמנוגדים לאמונות שלהם ולחינוך שקיבלו מהבית, רוצים לפרוץ את הגבולות המוכרים שלהם. אחת המטרות של גיל ההתבגרות היא לבצע התנתקות פסיכולוגית סופית מחבל הטבור של ההורים. הורים רבים חווים התנגדות משמעותית מצד הילדים, ואין כל סיבה להיכנס לפאניקה.
כדאי שתסתכלי על התמונה במלואה: הבת שלך הגיעה לספר לך על זה. זה אומר שיש לה גבול פנימי חזק, קו אדום, ושהיא הרגישה שחצתה אותו. רואים שהיא מרגישה ביטחון בבית, ולכן הרשתה לעצמה להיחשף בפנייך. ברור לנו שהגניבות האלה לא מגיעות מתוך חוסר חומרי אלא מתוך חוסר רגשי, שאותו יש לחקור ולבדוק. בגיל ההתבגרות ההמלצה היא לפנות לאיש מקצוע לפי מגדר, בשביל לא ליצור מתח מיותר. תשאלי אותה אם היא הייתה רוצה לשוחח עם מטפלת ולדבר איתה על הדברים שהיא עוברת. אם היא מסכימה, מצאו לה פסיכולוגית המתמחה בטיפול בבני נוער.
מעבר לזה, חשוב שתמשיכי לפקח על ההתנהגות שלה, ובכל יום תשאלי אותה אם היא גנבה. במידה שהיא מבקשת שתפסיקי ומרגישה לא נעים, תסבירי לה שהתפקיד שלך הוא לשמור עליה שלא תיפול, ולכן את שואלת אותה. אם היא ממש מתעקשת, תשאלי אותה כל יומיים, אבל חשוב שתרגיש שמפקחים עליה ושהיא לא לבד".
כדאי שתסתכלי על התמונה במלואה: הבת שלך הגיעה לספר לך על זה. זה אומר שיש לה גבול פנימי חזק, קו אדום, ושהיא הרגישה שחצתה אותו. רואים שהיא מרגישה ביטחון בבית, ולכן הרשתה לעצמה להיחשף בפנייך. ברור לנו שהגניבות האלה לא מגיעות מתוך חוסר חומרי אלא מתוך חוסר רגשי, שאותו יש לחקור ולבדוק. בגיל ההתבגרות ההמלצה היא לפנות לאיש מקצוע לפי מגדר, בשביל לא ליצור מתח מיותר. תשאלי אותה אם היא הייתה רוצה לשוחח עם מטפלת ולדבר איתה על הדברים שהיא עוברת. אם היא מסכימה, מצאו לה פסיכולוגית המתמחה בטיפול בבני נוער.
מעבר לזה, חשוב שתמשיכי לפקח על ההתנהגות שלה, ובכל יום תשאלי אותה אם היא גנבה. במידה שהיא מבקשת שתפסיקי ומרגישה לא נעים, תסבירי לה שהתפקיד שלך הוא לשמור עליה שלא תיפול, ולכן את שואלת אותה. אם היא ממש מתעקשת, תשאלי אותה כל יומיים, אבל חשוב שתרגיש שמפקחים עליה ושהיא לא לבד".
בכל פעם שאני מתארחת אצל אחותי, אני שומעת מכיוון בית השכנים תינוק צורח ובוכה במשך שעות. זה קורע לי את הלב. אני לא יודעת מה לעשות ומתלבטת האם להתערב או אפילו לפנות לרשויות. מה דעתך?
"אם בכל פעם שאת מגיעה לביקור אצל אחותך את שומעת תינוק צורח, כנראה שיש שם קושי. יכול להיות שהאם סובלת מדיכאון אחרי לידה, אולי היא לא מצליחה להרים את הילד על הידיים. יכול להיות שחסר אבא בתמונה, יכול מאוד להיות שחסר אוכל, ובשביל להבין מה באמת קורה חשוב מאוד להתערב. בזמני אנשים היו מתערבים בכל פעם שהיו רואים עוולה. אני זוכרת שכשבני היה בן כמה חודשים וננעל בבית, בעלי ואני רצנו לאמא שלי, שגרה קרוב אלינו בזמנו, כדי לקחת את המפתח. מרוב שמיהרנו, אנשים חשבו שהוא רודף אחרי ומנסה להרביץ לי ועצרו אותנו ברחוב. במקרה שאת מתארת מדובר בקריאה אנושית לעזרה, ולכן בפעם הבאה שאת מגיעה לבית של אחותך ושומעת בכי מבית השכנים, דפקי בדלת ותשאלי את האמא האם היא זקוקה לעזרה. במהלך הביקור תוכלי לברר באמת את מקור הבעיה ולהבין את התמונה במלואה. יכול להיות שאם תתגייסו לעזרה ותוכלו לעזור לה במימון בייביסיטר לכמה שעות בשבוע, האם תוכל לטפל בעצמה והתינוק ירגיש יותר טוב".
בתי הגדולה בת ה־4 רוצה שאתקלח איתה מדי פעם. אני מסכים ועושה את זה בתחתונים. האם לדעתך זה בסדר?
"ככלל, אין בסדר ולא בסדר. מדובר במשהו אישי, חברתי, תרבותי, עדתי ודתי - כלומר אין כאן אמת אחת אוניברסלית. אם היית בנורווגיה, למשל, הדילמה בכלל לא הייתה עולה, והיית מתקלח עם הבת שלך גם כשהיא הייתה בת 20. שם הגישה סביב עירום היא מאוד טבעית. אני באופן אישי חושבת שזה בסדר. אם אתה מתקלח עם הילדה אין בזה שום דבר פסול מבחינתה. לצורך העניין, זה בדיוק כמו שאתה מרדים אותה. אם אתה מתקלח בתחתונים כדי שהילדה לא תראה את איבר המין שלך - דע שיום יבוא היא תשאל אותך לפשר הדבר. אתה תצטרך לענות לה ולהסביר לה על האיברים הפרטיים שיש לבני האדם. תמיד שואלים אותי אם לדבר על הנושא עושה נזק לילדים, אבל אני לא אוהבת לדבר על נזק אלא על השפעה. מה שמשפיע על הילדים וגורם להם להסיק מסקנה על החיים - זו הדרך שבה אנחנו מעבירים להם את המסר".