עד סוף 2019 לא תקום ועדה של שרי האוצר והרווחה ליישום חלקו השני של חוק העלאת קצבת הנכות, שהרי אנחנו בתקופת בחירות חוזרות וערב קיצוצים אדירים נוספים בשירותים החברתיים, בגלל הגירעון בתקציב. כך שגם אם תוקם הוועדה המיוחלת, הייתי ממליצה לכולנו, ובכלל זה לארגונים המוחים, לקרוא את האותיות הקטנות של החוק, שלפיו היא אמורה לפעול. הוועדה אמורה להחליט אם תהיה בכלל פעימה נוספת בסוף 2020 בסכום של עוד 400 שקל לנכה לחודש, כך שהקצבה המקסימלית תגיע לכל היותר ל־3,700 שקל.
על זה המחאה - על חוק שנוסח בצורה מעורפלת ולא מחייבת מלכתחילה, במעשה מרמה של הממשלה, על הגב של ציבור הנכים כולו. חוק, שגם אם ייושם, הוא לעג לרש. זה היה ברור לכל מי שהיה עד למהלך החקיקה המביש בכנסת לפני כשנה וחצי, עוד לפני שידענו שהמדינה תשותק לשנה עקב שתי מערכות בחירות.
חלק מהמוחים ישבו איתי בספטמבר 2018 בהסתדרות, במו"מ עם נציגי הממשלה, שם סיכמנו על קצבה של 4,600 שקל. את הפשרה הוביל הארגון "נכה, לא חצי בן אדם", שעכשיו בדרך לכנסת, במקום שכר המינימום, וגם ממנה לא נותר דבר בחוק שעבר חמישה חודשים אחר כך. ממש כמו שלא נותר דבר מהסיכום של קצבה אחידה לכלל הנכים, כשבפועל הנכים הקשישים קיבלו רק 50% מהתוספת - 300 שקל.
אני מברכת על המחאה, גם אם העיתוי שלה מריח מפוליטיקה של חלק מהמוחים, ולא מסכימה שאנשים עם מוגבלות יהיו כלי משחק בשדה הפוליטי. הממשלה הונתה אותנו מהרגע הראשון. למשרד האוצר לא הייתה כוונה לממש את הפעימה השלישית והרביעית עוד לפני שפוזרה הכנסת ועוד לפני שהתבררו ממדי הגירעון. משרד הרווחה התעורר רק כשהמחאה שוב הרימה ראש. לכן על ציבור הנכים להתעורר ולהבין שאין לנו על מי לסמוך בממשלה מלבד על עצמנו. עלינו לעשות מעשה.
הכותבת היא יו"ר מטה מאבק הנכים