אמש ב"אולפן שישי", חדשות 12, פורסם תחקיר על הקשר הקרוב בין חברת הכנסת עומר ינקלביץ' לבין יו"ר כחול לבן בני גנץ. מעורכת דין אלמונית יחסית מהמגזר החרדי, שעמדה לדין משמעתי והרחקה משירות המדינה למשך שנתיים, הפכה ינקלביץ' לאשת סודו של מי שמתיימר להיות ראש ממשלת ישראל בבחירות הקרובות. "גנץ ניהל איתה קשר אישי קרוב", נאמר בכתבה של דפנה ליאל, "תוך שהוא משתף אותה בנושאים הכי אישיים אודותיו ואודות הקמפיין". גנץ התעקש להכניס אותה לצוות האסטרטגי, לתדהמת חברי המפלגה וחרף התנגדותם. עוד נאמר כי ינקלביץ' נכשלה בבדיקת פוליגרף ובכל זאת, ראו זה פלא, מקבלת חסינות ואתרוג מלא מהיו"ר. מה החתיכה החסרה בפאזל? ניחוש, מישהו? נימת הכתבה עטופה באניגמטיות ובזהירות-יתר מטעמי צנעת הפרט, אך הצופה הסביר מבין גם מבין את מה שלא נאמר.
במטה כחול לבן בחרו להגיב מתוך התעלמות מוחלטת מנפיצות הכתבה והשלכותיה. הם הוציאו מטעמם את ההצהרה הבאה, "כחול לבן היא האלטרנטיבה השלטונית היחידה למשטר נתניהו ואנו נחושים להחליף את השלטון למען אזרחי ישראל. צר לנו כי גורמיים פוליטיים מנסים לחבל במאמץ". הלקונה בהתגלמותה.
במטה כחול לבן לא הכחישו את הקשר הקרוב ושלל הסתעפויותיו בין גנץ לינקלביץ'. בדיוק כמו סיסמת הקמפיין "ישראל לפני הכל", גם כאן יש רק מילים ריקות, אנשי הקמפיין אפילו לא מצאו שיש טעם בלספק הסבר מניח-דעת. בל נטעה, נוסח ההודעה ה"ממלכתית" היא תכסיס הסתרה הטובע בממלכתיות מעושה, מלאכותית, ואין בה גרם של התמודדות. זאת תגובה פבלובית שכמוה ככדור הרדמה מטשטש למטרות אלקטוראליות, עם לא מעט תופעות לוואי.
עומר ינקלביץ', צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90
מדוע להתחמק מתשובה עניינית למה שנטען בכתבה? אצל גנץ רוח המפקד היא שלוות נפש. ככה מנהלים משברים? דרך השלכת בוץ ובריחה דרך פתחי מילוט לא הגונים כמו "משטר נתניהו" והפניית אצבע מאשימה בניסיון של בלפור, כביכול, לחבל בקמפיין שלהם? למי יש הסבר לכך שהדוברות, בהסכמת יו"ר כחול לבן או אפילו ביוזמתו, נוקטים בגישה מעוורת, מטשטשת ומקוממת כל כך? הכל בשם הממלכתיות? באיזו ממלכתיות עסקינן?
ההודעה מטעמם היא מפגן של יהירות פוגענית כלפי קהל הבוחרים. סירובם להתייחס באופן ענייני ובהיר לנאמר היא חלק ממסע של קמפיין שרלטני. "ישראל לפני הכל", זוכרים? זאת אותה שפה ריקה שניבטת משלטי חוצות וממשיכה בתגובה ריקה לכתבה טלוויזיונית. בל נטעה, שתיהן הן הצהרה ריקה שמגיעה מאותו בית יוצר. מישהו שם חושב שקהל הבוחרים הם עדר שאפשר להלעיט אותו במסרים חלולים חסרי ערך.
השפה הפרסומית של "ישראל לפני הכל" מוכיחה לציבור - לשיטתו של גנץ, לאמת אין ערך. אפשר להגיש אותה במסר כוזב. גנץ לא ייתן לציבור דין-וחשבון, הוא רק ידרוש אותו מכל השאר, רק לא מעצמו.
ואולי "הכל" הוא ה"כלום" החדש שיש לגנץ להציע לנו, אולי אין לו יותר מזה. כל ריאיון תקשורתי רק מקבע את הטעויות שלו הרמטית. במקום סיסמת הבחירות היהירה והנבובה, כחול לבן צריכה לצאת מגבולות עצמה ולתת תשובות לקהל הבוחרים, אם יש עדיין מי שמאמין להם. אם יש אזרחים שבכל זאת מוצאים בגנץ וחבר מרעיו אלטרנטיבה שלטונית, הם זכאים לאמת, כל האמת ורק את האמת. פעם אחת ולתמיד. יואיל גנץ למסור לציבור הצהרה. ללא עטיפות של קמפיינרים. לא גרסת טיוטה ולא גרסת ביתא. לא מסר מכובס.
יו"ר כחול לבן חייב למנדטים הפוטנציאליים שלו הצהרה שיש מאחוריה גרסת בטון יצוקה לשאלת השאלות - מדוע הממלכתיות הפכה למקום מסתור בעבורו, עלה תאנה אלקטוראלי. מה הממלכתיות המדומה מבקשת להלבין? ואולי האחיזה בממלכתיות כעלה תאנה פוליטי, היא התשובה עצמה. אולי "ישראל לפני הכל", אבל מאחוריה ומצדדיה שאלות רבות, רבות מדי.
