למנוע את הפאניקה: אני לא מזהה בהלה בישראל. מן הסתם, הנושא הוא במרכז סדר היום העולמי, וההסתברות שיהיה כאן חולה קורונה אינה נמוכה כי אנחנו חברה פתוחה. קל מאוד להפיץ שמועות, אבל, למשל, בהתייחס למקרה שאירע אתמול במרפאה בבני ברק, נראה שקופת החולים ניהלה את המצב טוב מאוד בהבהרה שהוציאה מיד לתקשורת.
ברשתות החברתיות תמיד יהיו שמועות, ולא משנה באיזה נושא. זה לא שלא יכולה להיות בהלה המונית, אבל אין אינדיקציה לכזאת כרגע בישראל או בעולם. מהמחקרים שעשיתי, מחקר בנושא מחלת הפוליו שערכתי עם משרד הבריאות, למשל, ומהספרות המקצועית, אני מגיע למסקנה שהגורם הכי חשוב למניעת היווצרותה של פאניקה ציבורית והתנהגות לא מבוססת של המון, הוא מנהיגות רפואית.
אם הממסד הרפואי שולח לקדמת הבמה אנשים אמינים, שהם רהוטים בדבריהם ומספקים מידע שאי אפשר להפריך אותו, מופיעים הרבה ומתנהלים במתינות - יש סיכוי שרמת הבהלה בקרב הציבור תישאר נמוכה. אם מערכת הבריאות לא הייתה מגיבה כפי שהגיבה, או לא הייתה מעמידה את האנשים הנכונים בחזית ההסברה, אלא אנשים לא רהוטים או לא ממוקדים, היה נוצר כר פורה לשמועות ולבהלה.
עד כה, משרד הבריאות מנהל את המשבר בצורה די טובה. לולא הייתה המערכת מתדרכת בצורה אמינה, מקיפה ורציפה, היה זה טוב פחות. בעידן המידע ישנה גם חוכמת ההמונים, ועל הציבור קשה לעבוד, כך שעל סמך הניסיון מניהול משברים קודמים, אפשר לומר שמגיע למשרד הבריאות ציון טוב, כי עצם ההיערכות ומתן אינפורמציה אמינה אינם גורמים מעוררי בהלה, ההפך הוא הנכון.
הכותב הוא פסיכולוג קליני ורפואי, ראש המגמה הקלינית וראש המעבדה לאישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון