קיימות שאלות קשות בניהול מערך הדוברות, הפרסום והרשתות החברתיות העירוניות שמדווחות על פעילות ראש הרשות והרשות המקומית, למענו. מה מותר כאן ומה אסור. האם ניתן לפרסם בשלטי חוצות את פעולותיה של העירייה וראש העיר, בחתימתו? האם בדף הפייסבוק הציבורי שלו ניתן לציין את שמו כמוביל הפעולות בעירו? האם לאחר שהמועמד נבחר, מותר להסב את דף הפייסבוק הפרטי ששימש אותו במערכת הבחירות לדף ציבורי של העירייה?
שאלות כבדות משקל אלו הועלו בעתירה של ראש עיריית אשקלון תומר גלאם שהוגשה לשופט בית המשפט העליון חנן מלצר אשתקד, בשבתו כיו"ר ועדת הבחירות, וממנה ציפו כולם ללמוד מה מותר ומה אסור. אבל פסיקתו של האחרון רק סיבכה את המצב במקום לפשט אותו.
"פרסום על גבי מודעות מודפסות, באופן פיזי ותשדירים בתשלום הממומנים מכספי ציבור, המפארים, או מתארים מיזם, הישג, תוכנית ביצוע (שבוצעה, או כזו שמתוכננת) של הרשות המקומית – אסור שיכרכו או יציינו ככלל, את שמו ודמותו של ראש הרשות, או כל גורם פוליטי אחר עם אותם הישגים, בכל תקופה שהיא, קל וחומר בתקופת בחירות", קבע השופט מלצר.
ההחלטה התקדימית הזו הצליחה לגרום לאי־שקט ותרעומת אצל רבים מ־265 ראשי הרשויות בישראל ואצלנו, דוברי הרשויות. משמעות הדבר היא איסור מוחלט לפרסומים שבהם שמו של ראש הרשות מופיע על גבי שלטי חוצות, צגים דיגיטליים, תשדירים ובדפי הפייסבוק והרשתות החברתיות. עד החלטה תקדימית זו, הנחיות יו"ר ועדת הבחירות היו תקפות במהלך שנת בחירות בלבד. החלטת השופט מלצר שינתה לחלוטין את המצב והרחיבה את האיסור לאורך כל שנות הכהונה.
בעידן החדש, כאשר הרשתות החברתיות נותנות את הטון, הטלת איסורים ומגבלות על פרסומים של ראש הרשות בפייסבוק ובשלטי חוצות היא מיותרת ואינה מתאימה לרוח הזמן. מצד אחד, על כולם לכבד את החוק והחלטותיו של השופט מלצר. מצד שני, יש צורך בחשיבה מחודשת במטרה לשקול את ביטולן של הוראות שאינן מתאימות לעידן המודרני.
נשאלת השאלה: הרי ראשי הערים נבחרו בבחירות אישיות כדי לפעול למען התושב שבחר בהם, אז מדוע הם לא יוכלו לדווח לתושבים? מבולבלים? גם אנחנו. שאלות רבות מונחות כיום על שולחנו של כל דובר ודוברת, והוא נדרש לחשב מסלול מחדש. הדובר הופך לצנזור העירוני. השיקול מה מותר ומה אסור מתווסף פתאום לסל הפעילות המקצועי.
ביום חמישי הקרוב, ביום עיון מטעם מרכז השלטון המקומי ואיגוד דוברי הרשויות המקומיות, יחד עם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ונשיאת איגוד הדוברים נורית דאבוש, נדון בדיוק בשאלות האלה. ננסה לחשוב איך להסיר את החומות בין פעילותו של ראש הרשות לבין דיווח עליה בעידן הנוכחי. נעשה את זה להבהרת דרכי עבודתנו, ובעיקר למען התושבים הכמהים למידע.
הכותב הוא יו"ר איגוד דוברי הרשויות המקומיות בישראל ודובר עיריית באר שבע