בשנת 1992, לאחר שהשלמנו בכנסת את חקיקת שלושת חוקי היסוד: חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, הוזמנתי למפגש בלשכת עורכי הדין עם עורכי דין מחוץ לישראל. המארחת הצהירה בפני האורחים כי לישראל אין חוקה. תיקנתי אותה מיד ואמרתי לה: "סליחה, לישראל יש חוקה". היא תיקנה את דבריה ואמרה: התכוונתי כי לישראל אין חוקה כתובה. תיקנתי אותה שוב ואמרתי: "לישראל יש חוקה ואפילו כתובה".
המומחה הראשון בעולם בחוקות לאומיות, פרופ' אלברט פ. בלאונשטיין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ראטגרס שבניו ג'רזי, קבע בספרו שקיימות רק שש אומות אשר אין להן חוקה כתובה, ביניהן הוא מונה את בריטניה, ניו זילנד, ישראל, ובמקום פחות מכובד - עומן, לוב וערב הסעודית. כתבתי לו והעמדתי אותו על טעותו תוך ציון שלושת חוקי היסוד שהועברו בישראל ב־1992. הוא כתב לי חזרה ותיקן את טעותו.
על הטענה המוטעית שלישראל אין חוקה כתובה חוזרת אורית לביא־נשיאל ברשימתה במעריב ("דחייה לדורות", 11.6.2020). היא פותחת באומרה כי מלאו 70 שנה להחלטת הררי שסיכלה את הסיכוי לכונן חוקה לישראל. החלטת הררי לא סיכלה את הסיכוי להעברת חוקה בישראל, היא יצרה סיכוי אמיתי ליצירת חוקה בישראל. אלמלא החלטת הררי לא היו לנו היום חוקי יסוד שמהווים את החוקה. על שגיאה זו חוזרים שרים, חברי כנסת ומשפטנים. כולם לא עושים את ההבחנה בין חוקה הכלולה במסמך חוקתי אחד לבין חוקה ברמה התוכנית.
חוקה לא חייבת להתקבל בשעה אחת של התרוממות רוח לאומית ולהיות מעוטרת במסמך אחד. חוקה צריכה לתת תשובה לתשתית מבנה מוסדות המדינה, סמכויותיהם, יחסי הגומלין שביניהם, השיטה הפוליטית ומגילת זכויות היסוד של האדם.
לישראל שורת חוקי יסוד שחוקקו מאז קום המדינה. חוקי היסוד שחוקקו במהלך השנים כמו חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד משק המדינה, חוק יסוד נשיא המדינה, חוק יסוד הצבא וחוק יסוד השפיטה, הם ליבת החוקה הישראלית והם מכסים את הנושאים אותם אמורה לכסות חוקה.
44 שנה הייתה חסרה מגילת זכויות האדם, עד חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. אין לנו חוקה כתובה במסמך אחד אך יש לנו חוקה כתובה פרי חקיקה של חוקי יסוד. לא יצרנו את החוקה בנקודת זמן ספציפית, יצרנו אותה תחת מכבש קואליציוני ופוליטי ששרר עם עיצובו של כל חוק יסוד חדש.
החוקה הישראלית תואמת את מבנה הכוחות הפוליטיים בישראל. ההבדלים המשמעותיים בין החוקה הישראלית לאחרות בעולם לא נעוצים בצד החזותי אלא בהיעדר אחידות באשר לעקרונות היסוד החוקתיים. אחד מעקרונות היסוד הוא שריון הוראות החוקה, יצירת מערכת נורמטיבית עליונה שלא ניתן לשנותה כפי שמשנים חוק רגיל. זהו השריון המקובל בכל חוקה.
אצלנו אין אחידות, יש הוראות חוק משוריינות ויש חוק יסוד חשוב מרכזי מאוד שהוא חוק יסוד כבוד האדם, שאינו נהנה משריון פורמלי מחמת שיקולים אישיים של בודדים במהלך ההצבעה על החוק. אם היינו מעבירים את חוק יסוד החקיקה אשר היה קובע בפשטות כי חוקי יסוד, חקיקתם, שינויים או ביטולם יכולים להיעשות רק ברוב של 70 חברי הכנסת היינו משלימים את החוקה.
אל תאמרו, לישראל אין חוקה כתובה. כבדו את החוקה שלנו ואמרו: לישראל יש חוקה הגלומה בחוקי היסוד. היא אולי לא שלמה ולא אחידה אך היא פרי היצירה הישראלית שטרם תמה.