איזו סימטריה יש בין השר לביטחון פנים (או השלב"ב - השר לביטחון בלפור) ובין שמירת החוק, המשפט והצדק שעליה הוא מופקד? הרי הוא האנרכיסט שהצהיר, ועוד כשר המשפטים, שלא כל חוק ופסיקה של בג"ץ צריך לבצע, הבטיח לחסל את "שלטון המשפטנים" וקבע ש"יש פרקליטות בתוך הפרקליטות", יענו, דיפ־סטייט משפטי קונספירטיבי. והוא שקרא ליו"ר הכנסת היוצא, יולי אדלשטיין, להפר את החלטת בג"ץ בעניינו. איש לא אמר לו: טול קורה מבין עיניך, כשהכריז ש"כשחבר כנסת קורא לממשלה שנבחרה ברוב קולות 'לא לגיטימית' - הוא קורא למרד". ליועץ המשפטי כתב: "דומה שאתה פועל כמי שיצא לקרב אישי נגד ראש הממשלה, בבחינת 'או אני או הוא'".
את הפגנות בלפור כינה, "אנרכיה. סוכני כאוס המבקשים לזרוע בהלה וייאוש בציבור. שיא מכוער של הסתה ונאצה", ודרש ממ"מ מפכ"ל המשטרה וממפקד מחוז ירושלים להכביד את יד השוטרים על מפגיני "הברדק" בבלפור (ניצב מוטי כהן דחה באומץ את תביעת האוחנה). "אתה נמשך לכוח, אתה מתמכר לכוח – ובסוף אתה נרמס על ידי הכוח", אמר פעם מישהו חכם.
איזו סימטריה יכולה להיות, לכל הרוחות, בין יבבות נתניהו על האיומים לרצוח אותו ואת משפחתו, ובין הרצח הארור ההוא, לפני עוד מעט 25 שנה? מי מאיים עליו? הומלס תמהוני עם סכין פלסטיק, שנתפס ליד מצודת בלפור? או פייק בּוטית, שחקירות עשויות לגלות שיצאה דווקא ממחשב ביביסטי? ראש הממשלה מייצר ספין חדש: יהודים. "העיירה בוערת והולכים לרצוח אותי". אבל בואו לא נשכח שמדובר בראש הממשלה השמור בעולם (אומרים שאוגדת מאבטחיו תתוגבר ולכל מאבטח יוצמדו שני מאבטחים). אם נחזור לטרגדיית 1995, ניזכר שהיה שם מנהיג מתחרה כריזמטי, שהסית נגד ראש הממשלה המכהן המונים משולהבים בכיכרות, שהלבישו את דמות יריבו במדי אס־אס עם כאפייה, וצעד לפני ארונו בתצוגת הלוויה מצמררת.
איזו סימטריה מתקיימת בין עשרות אלפי המפגינים נגד נתניהו, השחיתות, חורבן הכלכלה, החברה והתרבות, לבין בריונים דוגמֵי פאשיזם מנאמני נתניהו והימין הקיצוני? המפגינים מוחים על אי־האכפתיות והחידלון הנוראיים של ראש הממשלה ושרתיו. הימין הביביסטי, שחלקו שונא, אלים וקיצוני, מגיע לזַנֵּב במפגינים בשולי התהלוכות, באלות, בסכינים ובשברי בקבוקים. אבל השלב"ב אוחנה טוען לסימטריה בין "אלימות השמאל" לאלימות קיצוני הימין, בין הצעיר זב הדם שנחתך בצווארו משבר זכוכית ובין הצעיר שחתך אותו ונמלט. "אמת לחצאין היא תמיד בת־בריתו של הרוע" (ג'. ק.צ'סטרטון).
איזו סימטריה יש בין הסמכויות של רוני גמזו, הפרויקטור הלאומי, שמבקש ללחום בשרשראות ההדבקה, בהורדת מקדם ההדבקה ובתיקון הקלקלות של ראש הממשלה ומשרד הבריאות – ובין ראש הממשלה ואדלשטיין שנאלצו לקרוא לו לניהול המערכה? הפרויקטור גייס את המערכת הצה"לית המיומנת והתחיל בתוכנית למזעור המגיפה. אך אלה שמינו אותו מכניסים מקלות בגלגליו, שידע מי הבוס: אישור ל־16 אלף אברכים שיגיעו לחגים מארצות הברית, מקהילות שהיו בין מדגרות המחלה, וכניעה לפוליטיקאים החרדים לסימטריה משלהם: הגבלתם את מספר המתפללים בבתי הכנסת? תסגרו את מרכזי הקניות בסופי השבוע. "הפוליטיקה היא אמצעי של אנשים חסרי עקרונות לשלוט באנשים חסרי זיכרון", אמר וולטר.