מאז ההכרזה על כינונו של הסכם שלום עם איחוד האמירויות ובחריין, מסתובב ראש הממשלה נתניהו כטווס גאה; "הבאתי שלום תמורת שלום" הוא אומר לכל דורש, ואף למי שלא דרש. נתניהו יודע שכדי להניע את דעת הקהל, יש לתקשר איתו בגובה העיניים, במסרים פשוטים וקליטים. 

אכן, שלום תמורת שלום הוא סלוגן נפלא בפשטותו: הוא קליט, מתחרז, ואם נחזור עליו מספיק פעמים, הוא גם יישמע אמין. אולם התזה שלפיה הימין החזק עושה "שלום תמורת שלום" בעוד שהשמאל שבוי בקונספציה של "שלום תמורת שטחים", היא בסך הכל עוד שקר שנתניהו ארז באריזה נוצצת במטרה לסמא את עיני הציבור.

שיחת וידאו בעברית בין נתניהו למלווה מהאמירויות של המשלחת הישראלית. צילום: דוברות רה"מ

קודם כל, השלום הוא לא ״תמורת שלום״, אלא תמורת ויתור על "חלום" הסיפוח, שאותו קידם נתניהו כלא פחות מהמורשת ההיסטורית שלו. שנית, התקדים של "שלום תמורת שטחים" רשום בטאבו על שם מנחם בגין, מאבותיה של תנועת הליכוד, אשר ויתר על שטחי חצי האי סיני לטובת שלום עם מצרים.

מנגד, במסגרת הסכם השלום עם ירדן, ישראל לא ויתרה על שטחים (מלבד תיקוני גבול זניחים), וכמו השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות, גם השלום עם ירדן הותנה בקידום הסדר עם הפלסטינים (רבין בהסכמי אוסלו, נתניהו בוויתור על הסיפוח). 

אם כן, הטענה של נתניהו שלפיה הוא יצר איזו פרדיגמה חדשה ומופלאה תיעלם בקרוב יחד עם הצהרות שקריות מן העבר, כמו ״לא יהיה כלום כי אין כלום״, ״נמוטט את שלטון חמאס״, או ״אקיים את הסכם הרוטציה עם בני גנץ״.

נתניהו (צילום:  אוליבייה פיטוסי פלאש 90)
נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

אלו אשר טוענים שכעת מדינת ישראל "התפכחה מאשליית השלום", כנראה שקעו בעצמם עמוק אל תוך חלום בהקיץ, שבו אין כמעט שלושה מיליון פלסטינים שחיים בגדה תחת כיבוש, ושני מיליון פלסטינים החיים בעזה תחת סגר. אם השמאל שקוע ״באשליות״, מהו ״הפתרון״ של הימין? ראש ממשלת ישראל מסרב להציג את הפתרון שלו לבעיה.

אין כאן פתרונות קסם: איש לא טוען ששלום זה קל. אולם מי שמסתכל למציאות בעיניים, חייב להודות שאין פתרון אחר. מדינה מערבית ודמוקרטית, שגם רוצה להישאר כזו, לא יכולה להחזיק מיליונים תחת שליטה צבאית ולמנוע מהם את האפשרות לכתוב את סיפור חייהם בעצמם. הסירוב להתפשר על אדמה יגרור אותנו לוויתור על הדמוקרטיה שלנו, לא פחות.

האירוניה כאן היא שגם נתניהו מבין זאת: בוויתור שלו על הסיפוח מודה נתניהו במשתמע שישראל תמשיך להחזיק בשטחים רק בסטטוס של כובש זמני. הכל שיחק לטובת נתניהו: נשיא אמריקאי שהימין לא העז לחלום עליו בעבר, אדישות מצד העולם הערבי, שקט ביטחוני יחסי מצד הפלסטינים. כל אלו לא הספיקו לו כדי לעמוד בהבטחתו לבייס הימני. בסופו של דבר, אם תמורת נורמליזציה עם מדינה רחוקה נתניהו הסכים לקבור את חלום הסיפוח, אז זה כנראה אומר משהו על הסיפוח, לא רק על נתניהו. 

הכותבת היא מנכ"לית שלום עכשיו.