"רבין זה שלכם. לא שלי. לא קשור אליי", כך התבטאה בשבוע שעבר השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי־אבקסיס. בראיון אחר היא טענה שהיא מזועזעת מהרצח, אך "אין לי מושג מה זו מורשת רבין, אבל זו לא המורשת שלי". האם כשהשרה עושה את דרכה ללשכתה בירושלים היא נזכרת מדי פעם שהרבה לפני שהיה ראש ממשלת ישראל, רבין היה מפקד חטיבת הראל במלחמת השחרור, ותחת פיקודו נפתחה הדרך לירושלים, הוסר המצור על העיר ושוחררו שכונות שייח' ג'ראח, קטמון והר ציון?
כידוע, בהמשך שימש רבין סגן מפקד מבצע דני, שבו שוחררו הערים לוד ורמלה ושוחרר נמל התעופה לוד. תחת פיקודו כרמטכ"ל מלחמת ששת הימים שוחררה ירושלים, וישראל שילשה את גודלה, עם הוספת יהודה ושומרון, רצועת עזה, סיני ורמת הגולן. גם מבצע אנטבה לשחרור חטופי המטוס באוגנדה, שבו כיהן רבין כראש ממשלה, הוא אחת מנקודות הגאווה של ישראל.
גם הסכם השלום שרבין חתם עם ירדן הוא הישג אדיר. רבין רצה להגיע לפתרון גם עם הפלסטינים, ובהובלתו להסכמי אוסלו הוא האמין בכל לבו שיש סיכוי לשלום. כל ראש ממשלה רוצה להביא למדינה הישג משמעותי שיקדם את החיים של האזרחים ויוביל לשגשוג. גל הטרור ששטף את ישראל בעקבות הסכמי אוסלו זעזע את ישראל והעולם. זו הייתה תקופה איומה של טרור, שכול ופחד.
כל פיגוע הוביל לתרעומת על מדיניות הממשלה ולהפגנות נגדה. לצערנו, התמודדנו עם גל טרור אלים נוסף של האינתיפאדה השנייה שפרץ בשנת 2000. בהמשך החליט ראש הממשלה אריאל שרון להוציא לפועל את תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף ב־2005. הפגנות רבות התקיימו גם אז נגד המהלך.
הפגנות הן זכות אזרחית במדינה דמוקרטית. אנו עדים לכך מדי מוצאי שבת. זה לגיטימי שהציבור יבחר להביע את אי־הסכמתו עם התנהלות המדינה. אך אסור שאי פעם ראש ממשלה ישלם כאן בחייו על אי־הסכמה עם מדיניותו. השיח הציבורי חייב להתרכך. נבחרי ציבור חייבים לשמור על ממלכתיות ולהבין שלאמירות שלהם יש השפעה מכריעה על הציבור. כאשר השרה לקשר עם קהילות במדינה מנתקת את עצמה מקהילות שלמות במדינה באמירה כזו, היא חוטאת לתפקידה.
אנו עדים לנרמול יחסים עם מדינות ערב ושמחים על כך. אומרים ששלום עושים עם אויבים; כעת הגיע הזמן לעשות שלום גם בתוך הבית.