קציני צה”ל וחייליו הם לא הראשונים שצריכים לדאוג בשל האישור שהעניק בית הדין הבינלאומי בהאג לפתיחת חקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל. מי שלתפיסתי צריכים לדאוג, אם אכן תיפתח חקירה כזו, הם דווקא ראשי הדרג המדיני והפוליטי, אשר אישרו את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואף שרי הביטחון שעסקו רבות בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון, כמו גם ראשי התנועות המיישבות של המתנחלים.
לאורך כל שנותיה השתתפה מדינת ישראל באורח פעיל בחקיקת אמנת רומא, ואף חתמה על האמנה, אך לא אשררה אותה, ולפיכך מדינת ישראל אינה חברה בבית הדין, ולבית הדין אין סמכות על מעשים הנעשים בשטחה של מדינת ישראל או על אזרחיה. הסתייגותה זו של מדינת ישראל נבעה מחששה כי ייעשה שימוש פוליטי באמנה נגד מדינת ישראל ואזרחיה. עיקר חששה של מדינת ישראל נבע מהכנסתו לאמנה של הסעיף האוסר על העברת אוכלוסייה משטח המדינה הכובשת לשטח המדינה הנכבשת, קרי סעיף ההתנחלויות.
החשדות שהתגבשו אצל התובעת בעניין פעילות צה”ל בצוק איתן ובגדר בעזה ב־2018 אינן מצדיקות לתפיסתי פתיחה בחקירה, לנוכח העיקרון הקובע כי מדינה שיש לה מערכת משפט עצמאית, מקצועית, יעילה ואפקטיבית, תבצע את החקירות בעצמה. נושא עצמאות מערכת המשפט הישראלית בנוגע לחקירת חשדות לפשעים בינלאומיים זכה להכרה, הן בוועדת טירקל בעקבות משט המרמרה והן בצוות צ’חנובר (שבו הייתי חברה) שעסק בישום לקחי ועדת טירקל, על מנת להבטיח את מילוי עקרונות המשפט הבינלאומי על ידי צה”ל ומערכת המשפט הישראלית.
היה ותיפתח חקירה, והתובעת תתחיל באיסוף ראיות ובבדיקת חשדות בנושא ההתנחלויות, חשוב שמדינת ישראל תימנע מצעדים של המשך הסיפוח הזוחל ותחדל מצעדים של סיפוח זוחל וסילוק הפלסטינים בעיקר משטחי C, כאלה שמסכלים כל אפשרות להגיע להסדר ולהקים מדינה בת קיימא. על רקע זה ניתן להבין את חששו של שר הביטחון, אשר פנה להנהלת קק”ל וביקש ממנה לדחות את ביצוע ההחלטה ה”רגישה ביותר” לרכישת קרקעות פרטיות ביהודה ושומרון. כדבריו, יהיו להחלטה השלכות במישור הבינלאומי, ביחסי ישראל וארצות הברית וביחסי ישראל עם התפוצות, ומיותר לציין שאותם גורמים בינלאומיים יתקשו לעשות את ההפרדה בין מדינת ישראל לבין קק”ל, אף שהבעלים של קק”ל אינם ממשלת ישראל.
טוב עשה בג”ץ כשביטל את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בין היתר משום שהוא עומד בסתירה לעקרון הריבונות הטריטוריאלית, סותר עקרונות יסוד בחקיקה הישראלית ופוגע בזכויות מוגנות של הפלסטינים. בכך הסיר מכשול עצום שעמד בפני מדינת ישראל. טוב תעשה מדינת ישראל אם תנקוט לראשונה יוזמה לחידוש השיחות עם הפלסטינים או צעדים עצמאיים של היפרדות אזרחית מהפלסטינים, במטרה להגביר את ביטחון אזרחי ישראל וליצור מציאות מדינית טובה יותר שתאפשר מהלכים מדיניים בעתיד ותמנע צעדים חד־צדדיים שיסכלו אפשרות הגעה להסדר. בכך נכין את הקרקע ללחץ משפטי ומדיני על בית הדין בהאג להימנע מלפתוח בחקירה.
הכותבת היא עורכת דין, בכירה לשעבר בפרקליטות הצבאית, וכיום חברת הוועד המנהל של תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל