גם אם כהונת נתניהו תסתיים, זה לא יפתור את האתגרים האדירים שניצבים לפתחנו

האפשרות שראש הממשלה הבא לא יהיה בנימין נתניהו עשויה לסיים את המתקפה של הממשלה על המוסדות הממלכתיים: על המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ושומרי הסף. אך היא בהחלט לא תפתור את האתגרים האדירים שניצבים בהמשך דרכה של ישראל. נתניהו הינו סימפטום לבעיית היסוד, אך הוא אינו בעיית היסוד.

בעיית היסוד היא כמיליון האזרחים שסברו שלגיטימי ומתחייב להצביע לנאשם בפלילים, הפועל לפירוק מערכות השלטון הממלכתיות לטובת המשך כהונתו הבלתי מוגבלת. בעיית היסוד היא הברית שנתניהו כרת עם החרדים, ואשר יצרה מדינה בתוך מדינה. רוב החרדים, שילדיהם כבר מהווים כמעט רבע מתלמידי כיתה א’, אינם עובדים ואינם מתגייסים. בעיית היסוד היא גם הברית שכרת נתניהו עם המשיחיסטים והגזענים. בעיית היסוד היא נטישת חזון כור ההיתוך והממלכתיות של בן־גוריון, והחלפתו בבליל השבטים והזהויות.

סוף עידן נתניהו, אם הגיע, מציב ארבעה אתגרים עיקריים. הראשון הוא שיקום ישראל: שיקום שלטון החוק, הממלכתיות, וחזרה לזהות המכוננת של המדינה. זוהי המשימה החשובה ביותר של ממשלת האחדות, אם תקום. המתמטיקה הפוליטית לא מותירה ברירה אלא לאפשר לנפתלי בנט לכהן בראש הפירמידה, אך אין לשכוח את מגמות ההדתה שאפיינו את כהונתו במשרד החינוך וכהונת איילת שקד במשרד המשפטים. לכן על יאיר לפיד להתעקש ש”התיקים החילוניים” – ובראשם המשפטים והחינוך – ייוותרו בידי המפלגות החילוניות. לפיד לא יוכל לחזור למצביעיו בבחירות הבאות אם ממשלה התלויה בקולותיו תמשיך בביצוע הדתה.

האתגר השני בחשיבותו הוא יצירת קוהרנטיות בין תוכני מערכת החינוך ובין צורכי הכלכלה והצבא. תחת הממשלות האחרונות, הידרדרה מערכת החינוך ברמתה, והמצפן שלה הפך דתי. מוקדי העוצמה של ישראל צריכים מפתחים, מתכנתים, מומחי סייבר ומומחי ניהול מידע. מוקדי העוצמה צריכים אנשים החותרים למצוינות, יצירתיים, חדשנים ופתוחים לעולם. את כל אלה – מערכת החינוך אינה מייצרת מספיק. כדי לשמר את היתרון היחסי, מערכת החינוך חייבת להיות מוכוונת להקניית הכישורים הדרושים לעובדים וללוחמים של העשור הבא.

מערכת החינוך החרדית היא נקודת המוצא של המלכוד החרדי שכן היא מייצרת בוגרים חסרי כושר השתכרות בעולם המודרני, התלויים לקיומם בתשלומי העברה פוליטיים, ולכן הם חייבים להצביע למפלגות החרדיות. על מנת לשקם את מערכת החינוך ולהתחיל בהתמודדות כנה עם האתגר החרדי, לפיד חייב להתעקש שהחרדים יישארו מחוץ לקואליציה הבאה, אפילו אם יסכימו להיכנס לתוכה.

האתגר השלישי הוא הגרעין האיראני. אף שנתניהו מתיימר להיות “מגן ישראל”, הוא כשל בניהול הנושא. נתניהו לא תקף באיראן, הסתכסך עם הדמוקרטים ולא השפיע על ההסכם שחתם אובמה, ובזבז את ארבע שנות טראמפ בבית הלבן. כיום ביידן חותר להסכם גרוע, ולנתניהו אין אסטרטגיה אפקטיבית. הממשלה החדשה תצטרך לשקם בדחיפות את הדיאלוג עם הממשל הדמוקרטי ועם ממשלות רלוונטיות אחרות, וכן להכין את החלופה הצבאית.

והאתגר הרביעי והאחרון הוא הנשק המדויק של חיזבאללה. נתניהו אומנם הצהיר שימנע מחיזבאללה נשק מדויק, אך בפועל הארגון כבר מחזיק במאות נשקים מדויקים, ונתניהו לא הציג אסטרטגיה שתעצור את הארגון בטרם יגיע מספר כלי הנשק המדויקים לאלפים. נשקים אלה מסוגלים לפגוע במדויק בתשתיות לאומיות ישראליות, כלכליות וצבאיות, ולכן הם מייצרים איום מסוג חדש ובלתי נסבל. ממשלת האחדות, אם תקום, תצטרך להציג אסטרטגיה שתבלום את פרויקט הדיוק של חיזבאללה, גם במחיר עימות צבאי.