בנט עדיין יכול לשוב לגוש השינוי ולייצב את המדינה, האם יתעלה לגודל השעה?

כמו תסמונת האישה המוכה, כך אני רואה את חזרתו של נפתלי בנט למלתעות האדם שתקע לו סכין בגב פעם אחר פעם, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו בן ערובה הסובל מתסמונת סטוקהולם, כך נדמה ששב בנט ללמד סנגוריה על מי שבנט עצמו הגדיר כסכנה למדינה.

בנט, כך זה נראה, מתקשה לחדול מלהיות סמוך על שולחנו של מי שאובססיבי להרוס אותו. והרי כולם, לרבות בנט, יודעים שלא משנה מה יבטיח נתניהו, ואפילו יעגן בחוק יסוד עם ערבות של אריה דרעי, גם הסיבוב הזה כנראה יסתיים כשבנט משוטה ומדמם בפינת החדר.

כעת בנט נדרש להתאבדות טקסית פוליטית: להסכים לחוק הבחירה הישירה המחבר את ההמון במישרין עם כיסא ראש הממשלה, תוך עקיפת מנגנוני הבקרה הממלכתיים והדמוקרטיים. חוק כזה יהווה את החרקירי, שבאמצעותו יעניק בנט לנתניהו את הכוח האולטימטיבי הנדרש על מנת לחסל את בנט.

בנט לתפיסתי הוא אדם חצוי. מצד אחד, יזם של חברת ההייטק "סאיוטה" ומפקד פלגה במגלן, ומצד שני שותפם לדרך של בצלאל סמוטריץ' ומוטי יוגב. בפני בנט ניצבת הזדמנות חייו – לבחור באומת הסטארט־אפ, בחזון סינגפור שלו עצמו, בטוהר המידות ובנאורות. אך לפניו ניצבת גם מלכודת חייו – להיחנק בקואליציית החולות הטובעניים של הנאשמים והמורשעים בפלילים. הקואליציה האפלה של נתניהו היא ההפך הגמור מההבטחה הפוטנציאלית של בנט. התוכנית הלאומית למתמטיקה שהנהיג היא ההפך הגמור מהתפרקות החינוך החרדי מלימודי הליבה.

תוכנית סינגפור שהציג היא ההפך הגמור מההכרח להעלות את תשלומי המסים כדי לממן את החרדים. כשר התפוצות בנט קיים דיאלוג עם הקונסרבטיבים, וכשר הדתות פתח את הכותל לזרמים הליברליים. מהלכים אלו הם ההפך הגמור מקואליציית ה"ימין על־מלא".

כיזם של "סאיוטה", בנט הצליח להבטיח השקעה של קרן Bessemer, וכשר הכלכלה הביא את אינטל להשקיע שישה מיליארד דולר בהרחבת מפעלה בישראל. אך האם משקיעים זרים ימשיכו להשקיע במדינה שבה איתמר בן־גביר, להב"ה ולה פמיליה שותפים לשלטון, פורעים ברחובות? מסופקני.

ההיסטוריה מיקמה את בנט בנקודת הכרעה. בידיו לבחור בין המדינה העברית הממלכתית של בן־גוריון ובין הסולטנות האבסולוטית של נתניהו. בין החזרה לחזון לאומי מאחד ובין ההתפרקות לשבטים עוינים. בין ההשכלה והשגשוג של ההייטק ובין הבורות והעוני של החרדים. בין הפתיחות הבינלאומית ובין הקנאות ושנאת הזרים של סמוטריץ’ ובן־גביר.

המשך המגמות הנוכחיות יביא את ישראל לקריסה, לעוני, להסתגרות ולאובדן היכולת להגן על עצמה. בנט יכול עדיין לשוב לגוש השינוי ולהפוך את המגמה. בנט יכול עדיין להפוך לדמות היסטורית וליצור קואליציה שתייצב את המדינה, תחזיר את השיח השפוי, תפסיק את ההסתה, תשקיע במתמטיקה ובהייטק, תתמודד באופן כן עם האתגר החרדי ותחזק את היתרונות היחסיים של ישראל. האם בנט יתעלה לגודל השעה?