יש האומרים בציניות שמהיום שאנחנו נולדים - אנחנו מתקרבים למותנו. מבחינה מדעית, בעשור האחרון ניתן למדוד בקלות יחסית את השינויים באורכים של טלומרים בגופנו - קצוות הדנ"א שבכל כרומוזום, שהתקצרותם מעידה על קיצור חיינו. יכולת מדעית זו הפכה את המעקב אחרי קצב ההתקרבות למותנו לאפשרי בכל גיל.
לאחרונה קיבל המשפט הציני הזה חיזוק מדעי כאשר מחקר של אוניברסיטת קולומביה הראה שההתקצרות של טלומרים בגופנו – מתרחשת גם מהלידה ועד גיל תשע, ומושפעת מתנאי סביבה משתנים. ניתן לומר שאנחנו חיים תחת "הוראות הפעלה" גנטיות שמגדירות את הרצף הכללי והאחיד מבחינת לוחות הזמנים של האופן שבו אנחנו נולדים, מתפתחים ולבסוף דועכים אל מותנו. יתרה מכך, "הוראות ההפעלה" קובעות את המקסימום של אורך חיינו, הנובע משיבוש בחלוקת התאים שלנו, כזה שיגרום למותנו בכל מקרה, אף אם לא נחלה אף פעם בימי חיינו. המקסימום הזה הוערך מדעית ב־116 שנים לכל היותר.
לאחרונה קבעה קבוצת מדענים ממכון מחקר בסינגפור שגם ללא ההגבלה של "הוראות הפעלה" בגנום שלנו, משך הפעולה המקסימלי הפיזי של איברי גופנו הוא לכל היותר 150 שנים. לכאורה, הנתון הזה הינו חסר משמעות מבחינתנו, אולם דרך החישוב מאפשרת לבחון את הזקנה שלנו מזווית שונה. החוקרים בדקו את קצב ההתאוששות היורד של גופנו. למשל, ידוע לנו שהזמן שלוקח לבן 80 להתאושש ממחלה ארוך פי שלושה לערך מבן 40 שלקה באותה מחלה.
באותו אופן הם בדקו את החוסן הפיזי של האיברים שלנו, שמתבטא בקצב היורד לאורך השנים של התאוששות מטראומות של השלד והשרירים שלנו. ממדידות אלה הם הסיקו שגם אם נישאר בחיים, הרי שבגיל 150 לערך גופנו יקרוס, במובן שלא יהיה מסוגל עוד להתאושש כלל מטראומות פיזיות. המחקר הזה בעצם טוען שהזקנה שלנו מתבטאת בירידה הדרגתית, הניתנת למדידה, של יכולת הגוף להתאושש פיזית ממצבים קשים.
חוקרים ביולוגיים נוטים להתעלם מהקשר של המערכת הרגשית שלנו למערכת הפיזית, כיוון שקשה מאוד למדוד אותה. לעומתם, החוקרים הגרונטולוגים מתחום הפסיכולוגיה של הזקנה מתמקדים רק בהקשר הנפשי של קיצור חיינו. כך עשרות מחקרים גרונטולוגיים הוכיחו בשנים האחרונות שתוחלת החיים שלנו תלויה ביכולת להסתגל בתקופת הזקנה "ולנתר חזרה" מחוויות קשות למצב נפשי מאוזן.
המחקר הסינגפורי החדש יוצר לנו הזדמנות לסגירת מעגל בין מונח החוסן הנפשי לפיזי, ואיחוד של כלל התובנות והמחקרים לגבי הקשר שבין זקנה לחוסן גופני או נפשי לכדי הגדרה אחת: התשובה לשאלה כמה אנחנו זקנים היא כמה אנחנו מסוגלים לשמור לאורך השנים על קצב התאוששות מקשיים בחיינו – יהיו הם גופניים או נפשיים.