עם תום מבצע "שומר החומות" שככו בהדרגה גם ההתכתשויות בין יהודים לערבים בערים המעורבות. המערכת עסוקה כעת בתיקון נזקים פיזיים בתשתיות וביוזמות למפגשים אישיים ולרבי־שיח מתוך הבנה כי אף אחד מהצדדים לא מתכוון לעזוב מחר את העיר. אותם ניסיונות לאיחוי הפצעים לא יוכלו לרפא את המורסה העמוקה שבין הצדדים, גם אם השפעותיה, לכאורה, אינן מורגשות ברחובות בימי שגרה.
חשוב לחזור ולהדגיש כי האוכלוסייה הערבית מקבלת את עובדת קיומה של ישראל כ"מדינת היהודים", והם חיים כאן בהרמוניה מלאה בכל שטחי החיים. הבעיה היא בקצוות הקיצוניים, של שתי האוכלוסיות. קומץ קיצוני ערבי הבעיר את האש ולא יהסס לעשות זאת שוב כאשר סוגיית ירושלים תעמוד על הפרק, וקומץ מתפרעים משני הצדדים יבעיר צמיגים, יחבל בתשתיות, ואף ישתמש בנשק חם במטרה לפגוע במרקם העדין ממילא של האוכלוסייה ההטרוגנית החיה בישראל. כנסים והרצאות פומפוזיות של נציגים משתי האוכלוסיות הם לא יותר מברכה לבטלה. הם יזכו לכותרות בעיתונים ולראיונות בטלוויזיה, הם מיועדים למשוכנעים ולא יועילו דבר לקיצונים בשני המחנות.
לנוכח הדברים, הגיע הזמן לפתרון מעשי להרגעת הרוחות. דווח כי בעקבות המהומות נעצרו מאות ערבים ועשרות יהודים, וכנהוג במחוזותינו הם בטח שוחררו או ישוחררו במהרה, ללא אפקט הרתעה. לכן הפתרון הנכון הוא לטפל ביד קשה ולאסוף את כלל העצורים - יהודים וערבים - במתקן סגור אחד למשך שלושה חודשים ולהעבירם סדנת חינוך והיכרות. יביאו מרצים, ללא זיקה פוליטית, משני הצדדים, כדי להסביר שאין לנו ברירה אלא לחיות ביחד, וליצור בין המחנות מפגש רב־תרבותי מסורתי. אולי כך תיבנה תשתית לשיח משותף.
סביר להניח שבתחילה ישבו שתי האוכלוסיות במרחק רב ויפגינו שטנה הדדית, אך לקראת סוף הסדנה אולי יחליפו עורן ואף ישבו יחד. מבית המעצר ישוחררו העצורים רק על התנהגות טובה עד גמר הסדנה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשקיע את משאביה בחינוך למניעת המעשה ולא בענישה לאחר המעשה, שכן המהומות הבאות יהיו קטלניות אפילו יותר.
הכותב הוא דקאן הפקולטה לחינוך מדעי באקדמית חמדת בשדות נגב