ברשימתה שהתפרסמה במדור זה ב־16 ביוני ("מה נשתנה"), הביעה ענת משה אכזבה מכמה היבטים הקשורים בהקמת הממשלה החדשה, ממשלת גוש השינוי. ואכן, יש צדק בביקורתה. זה בהחלט מוזר שמי שעומד בראשות ממשלה ניצב, לאמיתו של דבר, בראשות מפלגה הקטנה בהרבה ממספר גדול של מפלגות אחרות; וריבוי השרים המיותרים ההולך ומתפתח כחלק בלתי נפרד מהמשא ומתן הקואליציוני, כמובן מאכזב אף הוא.
אבל אני רוצה להציע לכולנו: אל נמהר להתאכזב. הבה ניתן לממשלת גוש השינוי את ההזדמנות. כפי שאמר ראש הממשלה הנוכחי: חובת ההוכחה מוטלת עליהם.
המבנה הקואליציוני המוזר של הממשלה החדשה הוא פועל יוצא של שיטת הבחירות הקלוקלת של מדינת ישראל. זהו הפרי של אותו עץ שעד היום לא הצלחנו להבריאו. שיטת בחירות יחסית כלל־ארצית, המשולבת באחוז חסימה של 3.25% (ארבעה חברי כנסת), הולידה ותמשיך להוליד מפלגות רבות וסיעות קטנות בכנסת כל עוד לא תשונה מן היסוד; אחד מהאתגרים של ממשלת השינוי הוא גם שינוי שיטת הבחירות.
רוב השרים וחברי הכנסת אינם נבחרים מתחומי המדע, האקדמיה או עולם העסקים. הם נגזרים ישירות מעולם הפוליטיקה. כמעט כולם הם פוליטיקאים מקצועיים או כאלה שבשלב מסוים בחיים הפוליטיקה הפכה להיות מרכז עבודתם. כך היה מקום המדינה, וכך זה יימשך; ואין סיבה להצטער על כך. וכשאנו מתבוננים בפרופיל האישי של חברות וחברי הממשלה החדשה, קשה להשתחרר מהרושם שהמערכת הפוליטית מציעה לנו כיום כמה מהטובים והמוכשרים ביותר מתוכה.
בהרבה מקרים הוכח שמי שמאוד מתאים לתפקיד באקדמיה או במגזר העסקי הוא כישלון בתפקיד ציבורי. הדרישות האישיות של תפקיד פוליטי־ציבורי הן שונות לחלוטין מאשר בדיסציפלינות של חברות עסקיות, של מדע או של אקדמיה. וכשאנו באים לבחון את פניה של הממשלה, עלינו להבין שנוכל לקבל רק את הטוב ביותר שהמערכת הפוליטית יכולה להציע.
מאחר שמשרדי הממשלה כיום מאוישים ברובם על ידי כמה מהאנשים המוכשרים ביותר שיש לנו בעולם הפוליטי, אף שהם באים ממגוון של מפלגות, מבחן האמת יהיה מבחן הביצוע. לא השייכות האידיאולוגית קובעת ולא הזהות האידיאולוגית היא המכרעת, אלא יכולת ביצוע אישית על פי שיקולים ענייניים ורלוונטיים בכל אחד מהתחומים שעליהם אמון המשרד. לכל משרד יש מרחב פעולה גדול, שפוטנציאל תרומתו לציבור ענק. לדוגמה, המבחן של שר המשפטים לא יהיה רק בהפרדת תפקיד היועץ המשפטי ולא רק בבחירת שופטים מתאימים לבית המשפט העליון, אלא גם בשיפור השירותים לכלל אלה הזקוקים היום למערכת המשפט - קרוב למיליון איש מדי שנה.
ואפשר להמשיך בדוגמאות נוספות: מבחן מרכזי של שרת החינוך יהיה ביכולתה לשלב את החופש הגדול עם חגי תשרי, מהלך שיחסוך משאבים עצומים למשק וישפר מאוד את איכות החיים של מיליוני הורים בישראל. מבחן שרת התחבורה יהיה ביכולתה לחלץ את ישראל מהפקקים המעכירים את חיינו ולהביא לשירות אמין ויעיל של נמלי ישראל.
אם גלריית השרות והשרים החדשה לא תכפיף עצמה לשיקולים פוליטיים, ולא תיכנע לקבוצות לחץ ובעלי פריבילגיות, אלא תשקול תמיד את האינטרס הכלל־ציבורי האמיתי, היא תוכל להצליח ולקדם תחומי חיים שחשיבותם נוגעת לכל תושבת ותושב במדינת ישראל.
היכולות האישיות של כל חבר בממשלת ישראל הן אלה הקובעות את הצלחת תפקידו. האישיות היא הגורם המכריע, ויכולת הביצוע היא שתקבע את הצלחתה או אי־הצלחתה של ממשלת השינוי. אם ידעו השרות והשרים שלא להתחרות על בולטות בתקשורת ושלא לראות את הופעתם בטלוויזיה או דבריהם ברדיו כהישגם העיקרי; ואם נבין כולנו, כולל המדיה בישראל, שהמבחן הוא בביצוע ובשינוי המצב העובדתי – יכול להיווצר פה שינוי של אמת.
אין בכוונתי לומר שאין באופוזיציה אישים מוכשרים. בוודאי שיש. אבל אנו מקבלים בממשלת השינוי חלק גדול מהמוכשרים ביותר שיש לנו בעולם הפוליטי. הבה נדע כולנו להשתחרר מהקשקשת והדברת, התלהטות הרוחות ודיוני תועלת האפס, ונעבור אל מבחן הביצוע.