אנחנו רוצים לחיות, לפני הכל: עם העלייה הדרמטית במספר המודבקים וחילוקי הדעות העמוקים בתוך הקבינט שמקפיא את הצעדים הדרסטיים הנדרשים על ידי מומחי הרפואה, אנחנו מתגלגלים במשבר הקורונה למשבר דומה ששיתק את ההנהגה בימים הראשונים של במלחמת יום הכיפורים. עד שברשתות נשמעה הפקודה - הצעקה: "כל מסגרת תילחם עצמאית, כאילו אין פיקוד. העיקר לבלום את הכוח ממול". האם זו הקריאה שצריכה לצאת כעת? ייתכן. אנחנו רוצים לחיות, לפני הכל.
למרות המידע שקדם ומצב החירום המתמשך, אנו מתגלגלים לאירוע דומה של מחדל יום הכיפורים. אין פיקוד מרכזי מול הקורונה ואין מי שיבלום את המגפה שמספר קורבנותיה מטפס (וכבר עבר את מספר הרוגי מלחמת יום הכיפורים). הבשורה הרעה יותר הגיעה בסוף השבוע עם המידע שדלף על "עסקת המיליארדים" עם בתי החולים. לכאורה דבר חיובי של הרחבת יכולת הספיקה שלהם מ-1,200 ל-2,400 חולים, אבל מטרתו לעכב את הצעדים של הגבלות התכנסות, על חשבון גידול בחולים קשים שחלקם גם יהיה מונשם. ההנחה היא ש-80 אחוז מהמונשמים ימותו.
קטן עליהם?
"פליטת הפה" של איילת שקד, שהקבינט מתכונן להכיל את הגדלת מתים והחולים, הופכת איפא לתכנית עבודה. לשם כך מגדילים את מספרי מכונות ההנשמה וצוותי הטיפול. האם גם את מספר הקברים יגדילו - חלילה. מה נאמר? בינתיים השולמנים, החברים בימינה, ניצחו את הרופאים.
הממשלה הנוכחית אינה משדרת לעם עת חרום, בניגוד לממשלה הקודמת שעשתה זאת, ונתנה גיבוי למומחי הרפואה. בממשלה הזו יש גורמים הנאבקים בהם. משרים מכחישי קורונה, ועד "השולמנים" שגברו על הרופאים. הקניות והבילויים בקניונים עלו לראש סדר העדיפויות, כך גם הטיסות לחו"ל, ובאין אכיפת מסכות הפכו למדגרות של הנגיף. למה ברכבות ובאוטובוסים לא רואים שוטרים ופקחים? כי צריך לשדר שהחיים כרגיל, ולכן גם שרים לא מתייצבים לישיבות הקבינט.
משדרים שהכל סבבה, אבל אם חפצי חיים אתם אל תיפלו למלכודות של "הכל סבבה". תחשבו על קרוביכם המבוגרים, ואל תדביקו אותם. תפסו מחסות. בחוסר המעש הנוכחי, השתדלו להיות אתם האחראים והמבצעים, כל אחד בגזרתו. בימים האלה אין מלך בישראל.