המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליהו מצא, הלך לעולמו בגיל 86 ביום שישי האחרון. מצא ייזכר כמי שהיה מנושאי דגל השוויון המגדרי. התיק המפורסם ביותר שבו טיפל היה קבלת עתירתה של אליס מילר לקבלה למבדקי ההתאמה לקורס טייס. בפרשה זו נדרש בית המשפט העליון להחליט האם הצבא שגה כאשר פסל את מועמדותה של העותרת למבדקי קורס טייס בשל היותה אישה. הצבא טען כי אין מדובר בשיקולים מגדריים אלא בשיקולים כלכליים גרידא. בפסק דין שהתווה את הדרך לשילובן של נשים בצה"ל בדגש על השתתפותן של נשים בקורס טייס קיבל השופט מצא את טענת העותרת אליס מילר ודחה את שיקולי הצבא כי מדובר בשיקולים כלכליים. השופט מצא קבע כי 'כסף זה לא נימוק טוב בשביל להפר את השוויון'.
בין השאר השופט מצא היה שותף להלכת אפרופים, פסק דין בנק המזרחי נגד מגדל ולאחד מפסקי הדין החשובים במישור הפלילי – הלכת אזואלס. בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי קיבל את טענת הקנטור לפיה אחריות הפלילית של אדם תופחת מרצח לעבירת פחותה יותר אם יוכח שנעשה קנטור בסמוך למועד ביצוע עבירת הרצח. במקרה זה ביהמ"ש הפחית מאסר של 25 שנה ל-15 שנה במקרה שבו בעל רצח את המאהב של אשתו בפרק זמן קצר לאחר שנקבע שהמאהב קנטר את הבעל הרוצח.
השופט מצא גם עמד בראש המאבק לטוהר המידות ברשויות השלטון. הוא מנע את מינויו של אהוד יתום לתפקיד ראש המטה ללוחמה בטרור וקבע כי ביצוע עבירות פליליות חמורות (פרשת קו 300) פוגעת בכשרות המוסרית אשר נדרשת לתפקיד. הוא קבע עוד כי המינוי נפסל בשל החשש לפגיעה קשה באמון הציבור שעלול לקבל מסר מוטעה כי מעשים אלה אינם חמורים דיים. הוא גם דן בפרשות דרעי ופנחסי וקבע כי סגן שר ושר שהוגש נגדם כתב אישום, לא יוכלו להמשיך בתפקיד לאחר הגשת כתב האישום.
במשך השנים לאחר כהונתו, השופט מצא התייחס במאמרים ובראיונות לתפיסתו בדבר ניהול מהיר של ההליך המשפטי – תפקידו של השופט. כשופט בדימוס וכעמית במכון הישראלי לדמוקרטיה התייחס לעומס העצום של מערכת המשפט וציין שהמגמה לפיה העבירו חלק מתיקי המחוזי לשלום הנה מבורכת. היא פתרה את העומס על בתי המשפט המחוזיים אך העמיסה יתר על המידה על בתי המשפט השלום. מצא ציין כי לפי הנתונים המצויים בידו (הראיון נערך בשנת 2012) שופט שלום דן ב-1000 תיקים בממוצע.
בשנת 2015 ציין מצא כי יש גורמים במערכת הפוליטית שמנסים לערער את האיזון בין אופיה הדמוקרטי לבין אופיה היהודי של המדינה באמצעות מהלכי חקיקה שנועדו לצמצם את סמכותו של בית המשפט העליון. מצא ציין כי יש גורמים במערכת הפוליטית שמנסים לערער את האיזון בין אופיה הדמוקרטי לבין אופיה היהודי של המדינה באמצעות מהלכי חקיקה שנועדו לצמצם את סמכותו של בית המשפט העליון. מצא אמר שהוא מצפה שהנושא צריך להיות מטופל לא רק על ידי העיתונות אלא גם על ידי לשכת עורכי הדין והאקדמיה בדגש על בתי הספר למשפטים.
כבוד השופט מני מזוז היטיב לתאר את מורשתו של השופט מצא בדברי הפרידה בספר אליהו מצא: "נראה לי כי השם ההולם את השופט מצא יותר מכל הוא שופט קלאסי, על כל הגלום בהגדרה המילונית של "קלסיקה" – מצוינת מובהקת, מופת, משהו הראוי לזיכרון ולציון, המשמש כמודל, שהינו משובח ועל-זמני, יונק מהמסורת אך תמיד רלבנטי".