בהשראת שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן החליטה ממשלת ישראל לא לקבל את החלטתה של הוועדה הציבורית הבודקת מינויים בחברות ממשלתיות, בכל הנוגע לפסילת מועמדות השר לשעבר עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית. מיד התעוררה ביקורת נוקבת, כאילו היא מפירה את הבטחתה לשמור על שומרי הסף.
ובכן, כדאי שניזהר מאוד בטרם נצהיר שפסילת החלטה של שומרי הסף היא מעשה בלתי ראוי.תחת הכינוי "שומרי הסף" בישראל הייתי מציע כי נשים את כל אותם פקידים בכירים, ממונים או שופטים, הפועלים מכוח סמכויות סטטוטוריות, הווה אומר ניתן להם הכוח להפעיל שיקול דעת אישי, ולפי שיקול דעת זה להפעיל את הסמכויות שהעניק להם החוק.
אין ספק שעלינו לכבד את אלו שאנו קוראים להם שומרי הסף, להתייחס לדעתם ולבחון את החלטותיהם בכובד ראש; אבל אוי לנו אם נעבור לשלב ההקצנה ונחליט שעלינו לקבל את החלטות שומרי הסף כאילו זו סמכות סופית ואחרונה.
יש לא מעט מקרים שבהם שומרי הסף שוגים שגיאות קשות, שמן הראוי לתקנן. ובכלל, כל המערכת השלטונית שלנו אינה מבוססת על החלטה של נושא משרה אחד כאילו הייתה זו החלטה סופית ואחרונה. יש מדרג, יש ערעורים ויש מערכת שלמה שמתפקדת כדי להגיע למיצוי ההחלטה הנכונה, ומוטב שכך יהיה.
ממשלת השינוי פעלה נכון כשהחליטה לא לקבל את החלטת ועדת המינויים בעניינו של פרץ. ועדת מינויים זו פועלת מכוח חוק החברות הממשלתיות, ותפקידה לוודא שמינוי של נושא משרה בכיר לחברה ממשלתית, שהיא נכס של המדינה והציבור כולו, ייעשה נכונה ועל פי שיקולים ענייניים. כלומר, שלא נפקיד חברה בידי אישים שאין להם כישורים מתאימים לנהל את הנכסים שלנו, וגם שלא נרשה ששיקולים פסולים של נפוטיזם או ידידות וחברות יהיו אלו שינחו את קבלת ההחלטה.
בכל הקשור בוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, אין שום הוראה בחוק הקובעת שהחלטתה היא סופית, וגם אם הייתה הוראה כזו, הייתה זו הוראה מוטעית. אנו מאפשרים ערר על הרבה מאוד החלטות ברשויות מקומיות, וגם בהרבה רשויות מדינה אחרות. כמעט אין החלטה שאינה נתונה לביקורת ולבחינה נוספת.
פרץ עמד בראשות תנועה פוליטית חשובה בישראל. הוא היה יו"ר פעיל מאוד של ההסתדרות הכללית, כיהן שנים רבות כחבר כנסת וכיהן כשר בממשלה בשלושה משרדים: הביטחון, הגנת הסביבה והכלכלה. אין ספק שיש לו הכישורים האישיים והיכולת לקבל החלטות נכונות ברמה האישית, כפי שעשה בזמנו כשר הביטחון כשהחליט לקדם את פרויקט כיפת ברזל.
הוועדה פסלה אותו, בין היתר, על שום שהגיעה למסקנה שיש זיקה פוליטית בינו לבין השר גנץ. אז מה אם יש זיקה פוליטית? מה פסול בכך? אדם עתיר זכויות צריך להיפסל על שום שהיה פעיל בתחום הפוליטי? זה מוזר מעט ולא משכנע.
שופטת בית המשפט המחוזי ירדנה סרוסי היא בוודאי שומרת סף. אבל נשיאת בית המשפט העליון פסלה אותה מהמשך דיון בתיק על שום התבטאות בעייתית. האם יש דבר מה פסול בפסילה זו? זהו אקט של מערכת משפט השומרת על עצמה. החלטות בבית משפט השלום מבוטלות במחוזי, החלטות בבית המשפט המחוזי מבוטלות בעליון, החלטות של היועץ המשפטי לממשלה עלולות להיות מבוטלות בבית המשפט הגבוה לצדק.
מעשיה של כל רשות שלטונית עשויים להיבדק אף הם בבית המשפט הגבוה לצדק. יו"ר רשות האוכלוסין במשרד הפנים שואף לגרש מישראל ילדה בת 7 מפני שאביה הישראלי נפטר, ולא משנה מה ההסברים הפורמליים. האם אנו, ברמה האנושית הבסיסית ביותר, מוכנים לקבל החלטה זו כסופית מפני שהוא שומר סף?
פרקליטות המדינה דרשה עד שש שנות מאסר לאריה שיף מכיוון שניסה להגן על רכושו וירה במי שגנב את רכבו בזמן ביצוע הפשע. בית המשפט פסל עמדה זו של שומרי הסף וקיבל, לעניות דעתי, החלטה נכונה של עבודות שירות בלבד.
הבה לא נשפוט דברים מכוח ססמאות וכותרות, והבה לא נציג פסילת החלטה של ועדה סטטוטורית כאילו הייתה חלילה פגיעה בקודש הקודשים וחילול סמכותם של שומרי הסף. אין שום פסול בביטול החלטה של אלה שאנו קוראים להם "שומרי הסף". כל החלטה צריכה להיבחן לגופה, ולעתים יכולות להיות כמה דעות נוגדות אך לגיטימיות, אפילו בתחום מוגדר אחד.