צריך להודות על האמת, כושר ההישרדות העתידי שלנו לא נראה טוב בימים אלה. ועידת גלזגו לא סיפקה את הסחורה, ולא ברור אם ועידות האקלים בשנים הבאות יחוללו את השינוי הגדול הנדרש. סוף חודש דצמבר 2029 נקבע כמועד שבו נדע כולנו אם פנינו להצלת החי והצומח על פני הכדור או להרס ואבדון. חרף לוחות הזמנים הברורים וטווח הזמן הנראה לעין, נמשך מצב הרוח הסטואי של מרבית האנושות, גם בישראל, שעדיין נמנעת מלהיאבק על חייה. מאבק על החיים פירושו עצירה מיידית של כל מה שאינו חיוני לחיים לטובת הסטה של הספינה הכבדה לכיוון הפסקת הצמיחה, אל מינימליזם צרכני יעיל. אבל זה לא קורה.
במצב שנוצר נראה כאילו אין סיכוי שפעולה ציבורית רחבה תביא לשינוי, ונותר לנו סיכוי אחד: פיתוחים טכנולוגיים שיבלעו את הפחמן והמתאן ויעשירו אנרגיה נקייה. בספרו "אסון אקלימי" כותב ביל גייטס על התחומים שבהם החידושים הטכנולוגיים דרושים במיוחד, והם רבים. כמה גז, הוא שואל, נפלט מהדברים שאנחנו עושים? ייצור דברים (בטון, פלדה, פלסטיק) - 31%; חשמל - 27%; גידול צמחים וחיות - 19%; תנועה ממקום למקום - 16%; חימום וקירור - 7%. לצורך ההתמודדות עם אלה עלינו להקים את אקלי"ם (אזור קיימות לאומי ישראלי מדעי). הרעיון הולך בעקבות "פרויקט מנהטן", שבמסגרתו פותחה בלוס אלאמוס שבארצות הברית – במאמץ מרוכז, אנושי וכספי – פצצת האטום.
ישראל היא מדינה קטנה, שמשקלה בזיהום מועט יחסית למעצמות הגדולות, אבל היא בעלת יכולת טכנולוגית גבוהה עם אנשים בעלי כישורים לקדם את הטכנולוגיה הזאת למקומות חדשים. הצלחנו לחסן מפני הקורונה באופן כה מרשים, שהביא את העולם כולו להתבונן בנו. כלומר, הגודל במקרה שלפנינו לא בהכרח קובע. מדינת ישראל יכולה, אם תרצה, לתרום תרומה משמעותית להצלחתו של המין האנושי להגן על עצמו. "אם תרצה" משמעו שהיא מקצה שטח, משאבים כספיים ואנשי מדע שיתחילו באופן מיידי לעשות חשיבה על הנושאים שמציג גייטס, ונושאים אחרים, ולתת להם פתרונות.
ישראל צריכה ליזום ולהכריז בקול גדול על פרויקט אקלי"ם, אבל אין ספק שהיא לא תצטרך לשאת בעול לבדה. תקציבים יגיעו מכל העולם, וכך גם אנשי מדע. גם המוחות המצוינים של תלמידינו הבוגרים צריכים להשתלב בפרויקט. היתרונות של פרויקט אקלי"ם הם עצומים; ביכולתו גם לפתח ולהמציא וגם לעורר מודעות למצב ההולך ומחמיר.
נושא שצריך להיכנס לדיון הטכנולוגי הוא האופציה הגרעינית – אנרגיה נקייה שתיוצר באמצעות כורים גרעיניים. יש לזכור שגורל כולנו נמצא על כפות המאזניים. אנחנו עוסקים בגורלם של מבוגרים, שיכולים לתכנן את דרכם, אבל גם בגורלם של ילדים קטנים, שאין להם כל דרך להגן על עצמם. לממשלת ישראל יש עניינים רבים לעסוק בהם, אבל אין לה נושא שנוגע לגורל האנושות כולה כמו סוגיית האקלים. שרי הממשלה: גורלנו בידיכם.