אני סבור שיש צורך למנות לפחות חלק ממגוון הסיבות שבגינן ראוי להוביל את סוגיית תעודת הבגרות לבג"ץ. לא מדובר באובססיה אישית, אלא במאבק ציבורי שנמשך שנים ולא מגיע לשום מקום. בשנת הקורונה הראשונה עלה באורח פלא הציון הכללי ב־3.7%, עדות ל"אמינותה" של האופרציה הזאת.
יש קושי למדוד באופן חד־משמעי את השפעת הבגרות על הפערים החברתיים בחינוך. ובכל זאת, יש כמה היבטים שהם דווקא די ברורים: לשכבות המבוססות יש אפשרות להעניק לילדים שיעורים פרטיים בהוצאה כספית גדולה, וישנה היכולת לשלוח אותם לאבחונים לצורך הקלות בבחינות. למשפחות הללו יש גם אפשרות לצייד את ילדיהן במִכשור חיוני (מחשבים, טלפונים ואינטרנט) שיסייע להם כמידת הצורך. לעומתן, ישנן משפחות שכל אלה אינם בהישג ידן. ילדיהן יתקדמו אל עתיד כלכלי זוהר פחות.
עניין ברור יותר הוא נושא המוטיבציה: אם לא תהיה בגרות, מה יביא את הצעירים ללמוד? התבססות על מוטיבציה חיצונית יוצרת תחרות בין בתי ספר, במסגרת מה שמכונה "טבלאות ליגה", ותחרות בין התלמידים מי מהם מוצלח יותר. אבל מעבר לשאלה ה"כמותית" של מה עובד, קיימת השאלה של הערכים שמייצגת המוטיבציה החיצונית. היא מחנכת לשאול "מה זה ייתן לי?". ההתמקדות ללא הרף בציוני המבחנים מחנכת לחברה נטולת סולידריות ומרובת שחיתות. העתקה במבחנים הפסיקה להיות בושה.
חולי אחר שגוררת איתה הבגרות הוא שעבוד מוסדות החינוך לדרישות המשרד. מרבית הלימודים בחטיבה העליונה מוכתבים לבית הספר, למורים וכמובן לתלמידים. שאלת המוטיבציה מתייתרת, כאשר התכנים הנלמדים מובאים אל המורים, ומהם אל תלמידיהם. הלמידה מבוססת על תגמולים חיצוניים ודוחקת את המורים אל אזור הנוחות שלהם – צינור להעברת תכנים של אחרים. אחר כך הולכים הביתה. יש אשכול אחד, היצירה, שבו המורים והתלמידים נהנים: ציור ופיסול, קולנוע, רדיו, תיאטרון, מחול. גם באלה מתקיימת בחינה, אבל בחינה על תהליך כיפי של יצירה. האמנויות מהוות עבור התלמידים זירה לביטוי אישי, ובה הם מוכנים להשקיע – מתוך מוטיבציה פנימית – ככל שיידרש.
וישנם תחומי חינוך קריטיים, שכיוון שאינם ניתנים למדידה, מתרחשת לגביהם הדרה שיטתית: הערכים, החברה והרגש. אנחנו עדים להחמרת הבעיה בשנתיים של הקורונה, כאשר האלימות בקרב התלמידים עולה, ובמסגרתה גם האלימות המינית; המשמעת הפנימית של התלמידים פוחתת, והם פורעים סדרים וחוקים. אבל נראה שגם המצב החדש הזה אינו מביא את משרד החינוך לשנות את סדרי העדיפויות שלו.