אין עוד בלבי ספק, אפילו אם רק מקצת מן הפרסומים מגובים בראיות, שחוקרים במשטרה - ופרקליטים שליוו את החקירות - לא ביקשו לפצח עבירה קונקרטית; כמקובל בכל פעילות משטרתית. יכול להיות שאני טועה, אבל כמי שבילה עשרות שנים במקומות האלה, ההרגשה שלי היא שלעתים בשלב מאוד מוקדם הפכה החקירה שנולדה, למיטב התרשמותי, בחטא, ללא האישור הנדרש בחוק, למפגן של רדיפה אישית.
ההדלפות המגמתיות, שלהערכתי לא יכולות היו להגיע אלא ממשרדי אלה שעסקו בחקירות, ללא התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה – ואולי, גם בהשתתפותו הפעילה - רק הדגישו את חומרת הדברים. עבירות פליליות אלה, לכאורה, מעולם לא נחקרו; למרות דרישות חוזרות ונשנות.
מכל מקום, כל מי שעוקב מקרוב אחר ההתפתחויות במשפטו של בנימין נתניהו לא יכול שלא לתהות אם החוקרים אולי חיפשו ראיות לעבירה כלשהי כדי להדביק אותה ל”ראש” שאותו הם הפכו למטרה. אין כל דרך אחרת להסביר את החדירה לטלפונים של אזרחים שאינם חשודים בדבר כדי לשאוב משם מידע, ללא הסכמתם.
בפועל, אין אפשרות חוקית להפר את פרטיותם באמצעות תוכנות ריגול. גם שופט אינו רשאי להתיר זאת. להאזין בסתר, כן; לא לשאוב מידע ללא ידיעת המחזיק במכשיר שממנו רוצים לשאוב את המידע.
בעיניי, אי־התקינות שבמהלכיה של מערכת המשפט - ואינני מוציא מן הכלל את בית המשפט העליון שהכשיר לאחרונה פריצה לא חוקית לטלפונים - עולה על גדותיה, ככל שהבנתי משגת, ממה שכבר התגלה בעדויות שנשמעו עד כה. ומה שקורה באולם 315 עושה עוול לא רק לנתניהו שנדמה שזכותו להליך הוגן נרמסה באורח שמקובל רק במשטרים אפלים;
הוא גם גרם לקריסה כמעט מוחלטת של אמון הציבור במוסדות שאינם יכולים לפעול בלעדיו. אזרחים שאינם מרגישים בטוחים בביתם־מבצרם, גם אין להם כל רצון לכבד את מי שפוגע בזכותם לפרטיות.
מסע דיג מהסוג שהתרחש כאן בשנים האחרונות צריך לעורר סלידה בכל אזרח הגון. גורמים חסרי עכבות ניהלו אותו; וכל שופט אמור לבטל הליך שנולד על הרקע הזה. אין דרך אחרת להגן על זכויותיו של היחיד. ודוק: לכל אזרח שמורה בדין הזכות שעקרונות של צדק והגינות משפטית ינחו את בית המשפט בעניינו; זאת לשונו של החוק בישראל.
לא כל שכן, ראש ממשלה מכהן. החוק מקפיד במיוחד בעניין זה כשהוא דורש שחקירה תיפתח רק באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. האפשרות שחקירה כזאת עלולה להטות את הכף בקלפי - עמדה לנגד עיניו של המחוקק. אלא שזה לא מה שקרה בעניינו של מנהיגו של המחנה הלאומי.
היו מי שעשו, לדעתי, שימוש פסול בכוחה של מערכת שאין עליה מוראו של הדין. חקירה מוטה, לא הגונה, למיטב התרשמותי, לא הרתיעה את מובילי המהלך הזה. אמון הציבור במערכות המשפט לא עמד לנגד עיניהם. הם רצו בפוטש משפטי; ומה שנפרש בימים אלה לנגד עינינו, לכאורה, מעיד על כך שגם המכוער שבמהלכים היה כשר בעיניהם.