מיחזור - מנוע צמיחה בהתהוות? מדינות רבות בעולם מתמודדות עם בעיות של ניהול פסולת נוכח תהליכי התיעוש והעיור לצד העלייה ברמת החיים אשר הובילו ליצירת פסולת בכמות עצומה. כבר היום, העולם מייצר 2.01 מיליארד טונות של פסולת עירונית מידי שנה, ועד 2050 מספר זה צפוי לגדול בכ-70%. כשליש מהפסולת הזו מיוצרת במדינות מפותחות על אף שהן מהוות רק כ-16% מהאוכלוסייה העולמית. הבנק העולמי מעריך כי בין 30% ל-40% מהפסולת שנוצרת ברחבי העולם אינה מנוהלת כראוי ובמקום זאת מושלכת או נשרפת.
בשנים האחרונות מתקיים דיון ער בקרב מדינות ועסקים אודות דרכי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה הפסולת באופן שיאפשר לעמוד ביעדים החברתיים-כלכליים של פיתוח בר קיימה (SDGs) ויעדי האקלים. אחת הדרכים היא אימוץ גישה כלכלית הדוגלת במניעת בזבוז משאבים, על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה בתהליכי התכנון, הפיתוח, הייצור והצריכה של מוצרים ושירותים הנלווים למוצר באמצעות מודלים עסקיים שונים כגון: שימוש חוזר, ייצור מחדש, מעבר מייצור לשירות ומחזור. גישה זו מכונה "כלכלה מעגלית".
מדינות שונות בעולם כבר הציבו את המעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית על סדר היום ובראש סדר העדיפויות. האיחוד האירופאי כבר השיק את "תוכנית הפעולה החדשה לכלכלה מעגלית" שמטרתה לסייע במעבר לכלכלה מעגלית תוך קביעת יעדים לעיצוב, ייצור וצריכה של מוצרים במספר תחומים: אלקטרוניקה, סוללות, טקסטיל, בנייה ומזון. תוכנית זו מהווה את אחד ממרכיבי תכנית European Green Deal שמטרתה להפוך את כלכלת האיחוד האירופי לכלכלה הוגנת, בת קיימה ומשגשגת בעלות של מיליארד יורו לשנים 2021-2027. צ'כיה צפויה לפרסם "תכנית לאומית לכלכלה מעגלית" בתקציב של כ-170 מיליון יורו אשר מטרתה, בין היתר, הגברה, גיוון וייעול אמצעי המחזור.
בסין הושקה תוכנית חומש ל-2025 אשר שמה דגש על בניית תשתית לתעשיית מחזור ושיפור יעילות ניצול המשאבים, וכן הוחלט על איסור ייבוא פסולת פלסטיק ופתיחת השוק המקומי לייבוא ברזל ופלדה ממוחזרים. באוסטרליה, הודיעה הממשלה על השקעה של 130 מיליון דולר במטרה לשנות את תעשיית הפסולת והמחזור במדינה ולהיערך לאיסור ייצוא פסולות כגון: פלסטיק, צמיגים, נייר וקרטון שיכנס לתוקף בשנת 2024. גאנה ושוויץ מבקשות לעגן באמנת באזל הגבלות על שינוע פסולת אלקטרונית, בדומה להגבלות בפסולת פלסטיק מעורבת.
השינוי בסדר העדיפויות הוביל עסקים רבים ביניהם יצרניות בינלאומית להודיע על כוונתן לשלב חומרים ממוחזרים במוצריהם. כך, בתחום הפלסטיק, כ-80 חברות כבר התחייבו להגדיל את השימוש בפלסטיק ממוחזר באריזות בשיעורים הנעים בין 25%-50% עד שנת 2025. בתחום הצמיגים, מספר יצרניות צמיגים הצהירו כי ישלבו חומרים ממוחזרים במוצריהן, ואף הוקם מאגד טכנולוגי אירופאי שמטרתו להחזיר צמיגים משומשים לתהליכי הייצור של צמיגים חדשים.
המגמות העולמיות בתחום הפסולת והמעבר לדפוסי צריכה וייצור בני קיימה הובילו לגידול בביקוש למוצרים, טכנולוגיות ושירותים פורצי דרך שהופכים פסולת למוצר, דבר הטומן בחובו מרחב הזדמנויות עבור החברות הישראליות לאורך כל שרשרת ערך הפסולת, מאיסוף פסולת ועד למיון ומחזור. במשרד הכלכלה והתעשייה כבר התקבלו פניות מצד חברות, גורמי ממשל, גופי אקדמיה וארגונים בזירה הבינלאומית, לאתר ולהנגיש פתרונות ישראליים בתחום לאור מיתוגה של ישראל כמדינת ה-"סטארט אפ ניישן". לצד זאת, משרד הכלכלה והתעשייה פועל למיפוי החברות הישראליות הפועלות בתחום, ומסייע בהכוונה וליווי של אותן חברות להגיע אל שווקי היעד. הפתרונות הם מגוונים, החל מתחליפי חלבון מפסולת עבור לחומרים תרמופלסטים ממוחזרים וכלה במוצרי בנייה ממוחזרים.
ישראל כבר הוכיחה הובלה טכנולוגית בינלאומית בענפי מחזור, כמו מחזור שפכים ואף מיצבה עצמה כמעצמת מים ושחקנית מרכזית בזירת המים העולמית. מדינת ישראל יכולה וצריכה למצב עצמה כשחקנית מרכזית בחזית הטכנולוגיה העולמית להתמודדות עם אתגרי הפסולת.
הכותבת היא מנהלת תחום סביבה בתעשיה במינהל תעשיות, משרד הכלכלה