התבשרנו בימים אלה כי משרד החינוך יחל כבר בשנת הלימודים הקרובה להנהיג רפורמה רחבת היקף שבמרכזה צמצום מספר בחינות הבגרות החיצוניות לארבע־חמש בלבד, והן אנגלית, מתמטיקה, שפה זרה נוספת ומקצוע מוגבר אחד או שניים, כאשר בכל שאר המקצועות שיילמדו בבית הספר יחויבו התלמידים בבחינה פנימית בלבד.
במהלך ההיסטוריה של מערכת החינוך עלו מפעם לפעם הרצון והצורך לבחון את מערך בחינות הבגרות. נערכו אין־ספור דיונים, והתעורר שיח ציבורי נרחב אשר למרבה הצער עסק יותר בשאלת צמצום מספר בחינות הבגרות מאשר במהות הבחינות עצמה.
מה שחשוב הוא לא היקף ומגוון מקצועות הלימוד במערכת, וגם לא מספר הבחינות שבהן יחויב כל תלמיד, אלא הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהמקצועות שעליו ייבחן, ובאיזו מידה תהיה למקצוע תרומה רב־תחומית מעבר למקצוע המוגדר, כאמצעי המשביח את הלמידה והחשיבה בכלל. לפיכך צמצום מספר הבחינות הוא צעד בכיוון הנכון כל עוד הן יהיו בבחינת מעט המחזיק את המרובה.
לשם הדגמה ניתן להביא את מקצוע הגיאוגרפיה, שהוא במהותו צירוף אינטגרטיבי של תחומים במגוון רחב ביותר, ואשר באמצעותו ניתן לפתח ולטפח יכולות וכישורים של ראייה כוללת המשלבת הרבה מעבר למה שכלול במקצוע הספציפי הזה.
תמצית “מבנה הדעת” וההיגיון הפנימי של הגיאוגרפיה כתחום עיון וכמקצוע לימוד היא בתיאור ובהסבר של נתונים, תופעות, מושגים ותהליכים ובניסוח ובניתוח של חוקים, השפעות הדדיות וקשרי גומלין, המתייחסים למכלול של מרכיבים ונושאים מתחום הגיאוגרפיה הפיזית והגיאוגרפיה של האדם.
לתחום זה יש השלכות יישומיות ברמה הלאומית בכל הקשור לתכנון פיזי, לפיתוח תשתיות, לניצול משאבי טבע, להגנת הסביבה ולהתמודדות עם משבר האקלים.
גם למקצועות אחרים, שלפי התוכנית החדשה לא ייכללו בין מקצועות הבגרות, כמו תנ”ך, ספרות, היסטוריה או אזרחות אין להתייחס כמקצועות מסוג ב’, אלא לכלול בהם תכנים שיוקנו בלמידה משמעותית ודרישות של עמידה בניתוח מידע ובהרחבה להיבטים של אקטואליזציה ויישום. חשוב מאוד שהלימודים בכל מקצוע, הן מקצועות החובה לבגרות והן האחרים, יתרמו לארגון הידע העצום המצטבר והמשתנה בקצב מדהים וליצירת לומדים פעילים ועצמאים שיוכלו לעקוב אחר שינויי הידע המהפכניים של ימינו ולהתמודד עם אתגרי למידה עכשוויים.
יש לצפות שמתכונת הבחינות שעליה יוחלט הפעם תשקף מדיניות חינוכית מגובשת שעיקרה עידוד חשיבה מערכתית ויצירתית, יכולת הבנה וכושר ניתוח ותשמש כלי אפקטיבי ומנוף לרפורמות לימודיות והקניית ערכי לימוד, ולא רק להעלאת אחוז הזכאים לתעודת בגרות.
חשוב שהצמצום הדרמטי הצפוי במספר בחינות הבגרות ילווה לא רק בשאיפה להעלות את אחוז הזכאים לתעודת בגרות, אלא גם בהעלאה של מספר המפקחים, מנהלי בתי הספר והמורים שמבינים את עקרון מיצוי הפוטנציאל החבוי בכל תחום לימודי ומאמצים השקפה זו תוך שאיפה ליישם אותה הלכה למעשה.
אם כך יקרה, ניתן לקוות שיגדל גם אחוז התלמידים שיהיו לא רק זכאים לתעודת בגרות, אלא יהיו גם בעלי מיומנויות לימוד, כישורי חיים, מבט רחב ויכולת לקידום אישי ולהתפתחות, תוך תרומה לחברה והשתלבות בעשייה יצירתית ובתפקוד ההולם את העידן הנוכחי. שאר המרכיבים המוצעים ברפורמה המתוכננת, כמו לימוד ובחינה במקצוע מוגבר, דרישת עמידה בסטנדרט גבוה והכנת עבודה סמינריונית רחבת היקף - רצויים בהחלט ויעצימו את הישגי השינויים המתוכננים.
הכותב היה מנהל המרכזים הפדגוגיים במשרד החינוך ומורה לגיאוגרפיה במכינה הקדם־אקדמית של האוניברסיטה העברית.
פיתוח כישורי חיים ועשייה יצירתית: הדור הבא של בחינות הבגרות
הרפורמה של משרד החינוך הכוללת תוכנית לצמצום מספר בחינות הבגרות, היא צעד בכיוון הנכון, כל עוד הן יהיו בבחינת מעט המחזיק את המרובה. מה שחשוב הוא לא היקף ומגוון, אלא הפוטנציאל
