כבר אי אפשר להחמיץ את הסימפטומים. כאשר ח”כ אחמד טיבי כינה את ח”כ מירב בן ארי “חלאת אדם”, הוא כנראה ידע שלא יאונה לו כל רע. הכספים שהובטחו לו, תמורת תמיכתו בקואליציה המקרטעת, לא ייפגעו.
גם ח”כ עאידה תומא־סלימאן כנראה ידעה שאיש לא יעז לפגוע בה לרעה; גם לאחר התנהגותה הבזויה, לטעמי, כלפי אחד הנוכחים בדיון שהתקיים בוועדת החינוך. יוסף חדאד, נכה צה”ל, פעיל חברתי ועיתונאי, מי שעומד, בין השאר, בראש העמותה שנקראת “ביחד – ערבים זה לזה”, גורש מהדיון בידי תומא־סלימאן תוך שהיא מכנה אותו “משת”פ” (קרי: משתף פעולה עם האויב הציוני).
ואלה שתי דוגמאות, מתוך מאות שיכולתי להביא, שמעידות על השינויים שחלים לרעה. זה קורה בנגב וזה קורה בוואדי ערה וזה מציף את חיינו על כל צעד ושעל, ואין עוד לטמון את הראש בחול. אם לא נתעשת מהר מאוד, כמו שידענו לעשות בעבר, הבניין הציוני שבנינו פה ברוב עמל ובייסורים רבים עוד עלול לקרוס עלינו. והחשש איננו עוד חשש בעלמא. ואסור גם לשכוח שמבחינת הערבים - לא כולם כמובן - דין שייח’ מוניס כדין שייח’ ג’ראח; מה שהכשיל בעבר כל ניסיון להגיע עמם לפשרה מכל סוג שהוא.
התבוננתי בהפגנה שהתקיימה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב והתחלחלתי. הדגלים הפחידו אותי. הקריאות “בדם ואש נשחרר את פלשתין” נשמעו שם ברמה. מוסי רז, איש מרצ, טוען - ושמעתי את הדברים במו אוזניי - שהדגלים שהונפו שם הם של “מדינה שאני מכיר בה”. תומא־סלימאן הודיעה מעל דוכן הכנסת שזאת זכותו של העם הפלסטיני להניף את דגליו; גם בלב בירת הנגב.
יכול להיות שקריאת התיגר הערבית על עצם קיומה של המדינה היהודית, שאנחנו עדים לה - ואין דרך לייפות את מה שקורה עתה – הייתה נשמעת גם אם הייתה קמה קואליציה שאינה נשענת על שתי מפלגות ערביות שאין בינן ובין רצונו של העם היהודי במדינה משלו ולא כלום; ושמה שמתהפך עלינו בעת הזאת היה קורה בכל מקרה. כך או אחרת, יש לעצור את הסחף בכל מחיר. המושג דו־קיום קרס, לדעתי, לבלי שוב. הערבים - מנהיגיהם, למצער - לא רוצים במדינה לצדה של המדינה היהודית. הם רוצים בכל השטח; מהנהר ועד הים.
מה שמוביל אותי למסקנה חד־משמעית: יש לפרק את הקואליציה הנוכחית ולהרכיב אותה מחדש. התנועה הציונית, במובנה הרחב, צריכה לחדש את ימיה. הפוליטיקה צריכה להיות עם הפנים לירושלים. דגלי הכחול־לבן צריכים להתנוסס בכל מקום. אין דרך אחרת להוכחת ריבונותנו על הארץ הזאת. אורי צבי גרינברג, המשורר האלמותי, בן דור המייסדים, קבע שמי ששולט בהר הבית שולט בארץ כולה - וזה מה שצריך לקרות כעת. כל השאר יקרה אחר כך.