נדמה כי מעולם לא הייתה ארצות הברית קרובה כל כך לאיראן, ואיני מדבר על שיחות הגרעין, אלא על הפסיקה האומללה של בית המשפט העליון בארצות הברית, שביטל את הזכות החוקתית להפלות, לאחר שפסל את פסיקת "רו נגד ווייד" מ־1973. בעוד השמאל הפרוגרסיבי הולך ומזדהה עם האסלאם הקיצוני, מכבים השמרנים הקיצונים את האור על הדמוקרטיה הליברלית הגדולה בעולם.
משל הכנר הוא ניסוי מחשבתי שהציגה ג'ודית ג'רוויס תומסון, פילוסופית יהודייה אמריקאית, כדי להמחיש את דילמת ההפלות: כנר מפורסם שוכב על ערש דווי וכדי להציל ולנקות את הרעלים בכליותיו, יש לחברו לכליות של אדם אחר. חובבי מוזיקה דורשי שלומו של הכנר חוטפים אותך ומחברים אותך לכנר. הרופא בבית החולים מסביר לך כי כדי שהכנר יחיה, עליך להיות מחובר אליו במשך תשעה חודשים תמימים, ואם חלילה תחליט לנתקו מכליותיך, תגרום למותו. לכנר, אומר הרופא, יש זכות לחיים.
תומסון טענה שאף על פי שלכנר יש זכות לחיים, עדיין אין לו זכות על גופך, ולכן יש לך את הזכות לנתקו מגופך. בניגוד למצדדי ההפלות הטוענים כי לעובר אין כלל זכות לחיים, קיבלה תומסון במאמרה "הגנה על הפלה" – שזיכה אותה בהכרה בינלאומית - את הטענה כי אכן לעובר יש זכות כזו, אך אפילו בהתחשב בזכות הזו, יש לאישה את הזכות לבצע הפלה.
נראה כי הפסיקה החשוכה והפוליטית של בית המשפט העליון האמריקאי אינה המילה האחרונה במדרון החלקלק שבו נמצאת המעצמה הגדולה בעולם. כעת עולים ומופרחים לחלל האוויר הציבורי גם דיבורים על איסור השימוש באמצעי מניעה, פגיעה במעמד הקהילה הגאה ועוד כהנה וכהנה. מה הצעד הבא: עטיית רעלה? זריקת הומואים מהגגות? בוקר טוב איראן. וכך הופך המערב הנאור, הדמוקרטי והליברלי למערב פרוע וחשוך שבו עסקנים פוליטיים מקדמים אג'נדות דתיות אפלות ואת משנתם הפופוליסטית, רק כדי לגזור עוד קופון בדרך לקונגרס ולנשיאות.
את הליברליזם הנאור המעלה על נס את חירויות הפרט מאגפים כעת משמאל ומימין זרמים המייצגים קודים חשוכים של תרבויות נבערות. אומנם סוגיית ההפלות מעלה דילמות אתיות כבדות משקל, כמו זכות האישה על גופה אל מול זכות העובר לחיים, אם לעובר יש מודעות, ועד לאיזה שלב בהריון ניתן ומותר לבצע הפלה, אך למרות כל אלה, מעל הכל צריכה לעמוד הזכות העליונה לחירות. לזה מתלוות גם הסיבות להפלה: למשל כשההריון נובע מיחסים אסורים, מתקלה באמצעי מניעה, מאונס, כאשר הוולד עלול להיות בעל מום ועוד.
בישראל, למרות תהליכים של הקצנה דתית ופוליטית, המצב טוב בהרבה. על רקע הפסיקה המקוממת בארצות הברית, יש לברך על התקנות שעברו בבית המחוקקים הישראלי, שישימו סוף להשפלות ולשאלות הפולשניות בוועדות. עם כל הכבוד לזכות הכנר המפורסם לחיים, היא אינה יכולה לבוא על חשבון זכותה של האישה על גופה ועל חשבון חירויות הפרט.