היה זה בנג'מין פרנקלין, איש אשכולות, מדען, מדינאי וכמובן אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, שאמר בטקס הפתיחה של אוניברסיטת פנסילבניה, שאותה ייסד: "תגידו לי ואשכח, למדו אותי ואזכור, תערבו אותי ואלמד". פרנקלין, מאמין נלהב בכוחו של החינוך, למעשה הניח את היסודות שלימים יגדירו את האתוס האמריקאי כשידוך בין ערכים מעשיים של חסכנות, עבודה קשה, חינוך ורוח קהילתית.
אם פרנקלין היה חי היום, והיה עד למה שישראל הצליחה להשיג תוך 74 שנות קיומה, הוא היה נדהם. באמצעות החריצות והיצירתיות, כוח השכנוע והעבודה הקשה שלנו - הפכנו למגדלור של חדשנות עבור העולם המודרני והמדינות המתפתחות כאחד. עם זאת, יש תחומים שבהם יש חסר גדול באנרגיה וביצירתיות, ומשהו צריך להיעשות בדחיפות. בסקר כלל־ארצי שערכנו לאחרונה שאלנו 450 תלמידים מבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים ו־1,000 מורים לאנגלית שאלות בנוגע לרמת האנגלית שלהם.
50% מהתלמידים אמרו שהם מרגישים שהם אינם מסוגלים לדבר אנגלית באופן תקין, 97% מכלל התלמידים אמרו שהם יודעים שלדיבור נכון באנגלית תהיה השפעה ישירה על מציאת עבודה טובה יותר בעתיד. רק 16% השיבו שהם מרגישים מספיק בטוחים לדבר באנגלית. 68% מהתלמידים טענו שהדרך שבה מלמדים אנגלית בבתי ספר לא עוזרת להם לדבר אנגלית טובה יותר. 63% מרגישים שחסרה להם למידה אינטראקטיבית וחווייתית יותר. התשובה לשאלה האחרונה היא לב העניין שבו אנו מתמקדים.
החזון החינוכי של ישראל זקוק נואשות למהפכה דיגיטלית. אם יש דבר שראינו במהלך הקורונה בנוגע לחינוך, הוא שניתן ללמוד וירטואלית. מערכת החינוך כולה, ועוד יותר תחום לימודי השפה, דורשים דמיון ושיטות הוראה חדשות, המותאמות לדור הטיקטוק והנטפליקס.
אין סיבה שכל תלמיד, בכל גיל, לא יתאהב בלמידה – זה רק עניין של להפוך את הלמידה לנגישה ותואמת לאופן שבו רובנו צורכים כיום תוכן ומידע חדש – דרך המכשירים החכמים והקומפקטיים שיש לכולנו. בעידן הדיגיטלי יש שלל כלים שמאפשרים לתלמידי ישראל ליהנות מלימוד חווייתי, תוך התנסות מעשית והנגשת תכנים שמעניינים ורלוונטיים. העידן הדיגיטלי מציע שפע של פתרונות בתחומי החינוך שלא צריך לפחד לאמץ אותם. במקרה של לימודי אנגלית מקוונים המטרה היא שהתלמידים ירכשו כישורי שפה, יגדילו את אוצר המילים וגם יבינו את המשמעות של הטקסט.
שיטת הלימוד של האנגלית בישראל נכשלה עד כה והתוצאות עגומות. על פי נתוני משרד החינוך מ־2019, 19% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות ברמה הנמוכה ביותר של שלוש יחידות לימוד, ו־20% מתלמידי ישראל לא ניגשים כלל למבחן הבגרות באנגלית. לא יכול להיות שאומת הסטארט־אפ לא מצדיקה את המוניטין המוצלח שלה גם במערכת החינוך. אין היגיון שדווקא במדינת ישראל לא יקבל הדור הבא פתרונות למידה חדשניים ואינטראקטיביים שמובילים לשיפור בתוצאות הלימוד.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Singit