זה שנים משתוללים באזורי יהודה ושומרון עשרות פרחחי גבעות, תושבי ההתנחלויות ביהודה ושומרון, שרומסים כל מה שלא נראה בעיניהם, בעיקר את החוק והסדר, מתהלכים ביהודה ושומרון כמו אדוני הארץ, כמו להוכיח שישראל היא ארצם של יהודים בלבד, תוקפים ערבים, משחיתים עצי זית ויבולים של כפריים ערבים, פוגעים ברכוש, בשוטרים, בחיילים ששומרים עליהם. התגובות של מערכת הביטחון ושל הממשלות לאורך השנים לתופעה הזו מעוררות תהייה והן קשות להבנה ולעיכול למי שמצפה לראות את שלטון החוק במדינת ישראל גודע תופעות כאלה באבן.
הבריונות הזו מתגברת בעיקר בעונת מסיק הזיתים, כשאלפי תושבי הכפרים הערביים יוצאים למטעי הזיתים כדי למסוק את תנובת עצי הזית שלהם. או אז מופיעים אותם פרחחי גבעות ומנצלים את המסיק כדי לפגוע בערבים. לאורך השנים החלו מצטרפים למסיק גם אנשי שמאל ישראלים על מנת לסייע לערבים במסיק ולהגן עליהם. גם הם סופגים מנחת זרועם של אותם פרחחים.
רק בסוף השבוע האחרון פגעו אותם בריונים בפעילת שמאל בשם הגר גפן, בת 70 שמאושפזת במצב קשה בבית החולים עם שברים בצלעות. בהתיישבות של יהודה ושומרון מקפידים בכל פעם מחדש להוקיע ולגנות בכל פה את התופעה הנוראה הזו, ובעיקר דואגים לומר בצדק שמדובר בקומץ, ולא כל נערי ההתנחלויות כאלה, שזו תופעה נוראה שפוגעת בכולם. אך למעשה במציאות דבר לא משתנה.
במדינת חוק נורמלית הפרחחים האלה היו מזמן מאחורי סורג ובריח. השאלה היא: איך מסיימים את הסאגה המכוערת והבלתי פוסקת הזו? יו”ר מפלגת האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ’ טען כנגד תופעת הבריונות של אותם פרחחים: “יידויי אבנים על חיילי צה”ל זה לא טרור, זו מחאה אזרחית שצריך לטפל בה כפי שהמשטרה פעלה במחאות של יוצאי אתיופיה”. אך ברור שיידויי אבנים, כמו ריסוס חיילים בגז פלפל, זה טרור.
התופעה הזו מקבלת בימים אלה היבט נוסף ומדאיג כשגורמי ביטחון ביהודה ושומרון מדווחים על עלייה ניכרת בפעילות של אותם פרחחים בשטחי יהודה ושומרון, מה שמעלה את השאלה: האם למישהו יש כאן עניין להגביה את גובה הלהבות ביהודה ושומרון ערב הבחירות?
מה שברור חד־משמעית הוא שהטיפול בתופעה הזו חייב להשתנות ומיד. די עם הסלחנות והרפיסות מולם. הגיע הזמן לעשות סוף לתופעה הזו אחת ולתמיד.